לא הכיר את לואי ויטון וזוכה
הכרעת בית משפט השלום
בית משפט השלום דחה את הטענה של הנאשם לפיה סבר שמאחר ועל הצעיפים הייתה תווית שנושאת את שמו של היבואן, הוא חשב שמותר למכור אותם. נקבע גם שהנאשם לא הוכיח את נסיבות קניית הצעיפים ומהות הבירור שערך לגבי המקור שלהם ולכן הוא אינו יכול להסתמך על כך שאדם אחר בשרשרת ההפצה הפר את סימן המסחר. כך גם בית המשפט לא קיבל את טענת הנאשם לפיה העובדה שהמשטרה לא חקרה מי מהגורמים שעומדים מאחורי התווית שעל הצעיפים היא מחדל חקירה שמצדיק את זיכויו.
עם זאת, בית המשפט קבע שאמנם הנאשם לא הביא ראיות באשר לנסיבות קניית הצעיפים, אך הנטל להוכיח שנוצר אצלו חשד בדבר קיומו של סימן המסחר מוטל על התביעה, ובית המשפט לא התרשם שהתביעה הוכיחה שנוצר אצל הנאשם חשד כזה שהחזיק בצעיפים לצרכי מסחר. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי יש לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום בנוגע לצעיפים.
לכן, לאחר הדיון בבית המשפט הנאשם זוכה מאחזקת 48 צעיפים שנשאו את הסימן המסחרי של חברת לואי ויטון ללא היתר כדין לצורכי מסחר, משום שלא הוכח אחד מיסודות העבירה הנדרשים לביצועה. לעומת זאת, הנאשם הורשע באחזקת 31 ארנקים שנשאו את סימן המסחר של חברת בילבונג ללא היתר כדין לצרכי מסחר.
עו"ד אבי אלפסי
דחיית הערעור לבית המשפט המחוזי
המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי בטענה כי בית משפט השלום שגה כשקבע שלא הוכחו כל יסודות העבירה, שכן ניתן להסיק מהראיות שהנאשם 'עצם עיניו' מפני האפשרות שהחזיק בצעיפים מפרים של סימני מסחר. יתרה מכך, לטענת המדינה יש רלוונטיות לכך שהנאשם נחקר בעבר על החזקת פריטים מפרי סימני מסחר, והוא לא יכול ליהנות פעם נוספת לאחר שבפעם הקודמת טען שלא ידע שהמוצרים שהחזיק מזויפים והתיק נגדו נסגר. עוד הוסיפה המדינה כי רמת המודעות לאפשרות של קיום פריטים מזויפים אצל אדם בעל ניסיון מקצועי כמו הנאשם גבוהה משל אדם רגיל.
לעומת זאת, ב"כ הנאשם עו"ד אבי אלפסי טען שמדובר במחדל של התביעה שנטפלה לנאשם ולא פנתה ליבואן למרות שפרטיו הופיעו על הצעיפים. כמו כן, חזר עורך הדין על הטענה לפיה לא כל יסודות העבירה הנדרשים לצורך הרשעה התקיימו אצל הנאשם. זאת, משום שהתביעה לא הוכיחה שהנאשם חשד בדבר קיומו של סימן המסחר מכיוון שהנאשם כלל אינו מכיר את המותג "לואי ויטון".
בית המשפט המחוזי קבע כי "אין מקום לומר כי די בכך שהנאשם ידע על קיומו של סימן מסחר אחד, על מנת לקבוע כי חשד הוא בהכרח בקיומו של סימן מסחר אחר". כמו כן, המדינה לא הצליחה להפריך את טענת עורך הדין של הנאשם לפיה הנאשם אינו מכיר כלל את המותג "לואי ויטון" ולכן לא ידע כי מדובר בסימן מסחר. המדינה גם לא טענה שסימן המסחר "לואי ויטון", הכולל את האותיות המשולבות LV, הוא בבחינת "סימן מסחרי מוכר היטב".
לאור אמור, דחה בית המשפט את הערעור וזיכויו של הנאשם נשאר על כנו.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
