כל מה שצריך לדעת על עבירת הגניבה
לכאורה, כל אדם מן היישוב יכול להגדיר מהי "גניבה", שכן למעשה מדובר בלקיחת דבר מה (לרבות חפץ) ללא רשות מהבעלים של מושא הגניבה. עם זאת, גם להגדרה הפשוטה ישנם מספר סייגים שצריך לדעת, וכן גם מי שלכאורה נתפס בגניבה, יכול להעלות מספר טענות רלוונטיות, שקבלתן יכולה להביא לזיכוי ממשפט פלילי. אז מהי גניבה? כיצד מגדירים גניבה? על כך במאמר הבא.
מהי גניבה?
חוק העונשין, התשל"ז- 1977 קובע בסעיף 383 מהי גניבה, עסקינן בהגדרה רחבה מאוד. תחילה, "אדם שגונב" מוגדר בתור מי שלוקח דבר שניתן לגנוב, ללא הסכמת הבעלים. ההגדרה כוללת גם לקיחת דבר מה במרמה, וכאשר אין "לגונב" זכות בתום לב לגבי הדבר שנגנב. ההגדרה לגניבה כוללת גם "כוונה" לשלול את מושא הגניבה שלילת קבע (כלומר- לקיחת הדבר לצמיתות ללא כוונה להחזירו לבעליו החוקי). הגדרה נוספת לגניבה, חלה על אנשים שמחזיקים דבר מה כדין, אך מתוקף החזקתם הם שולחים את ידם במרמה לשימושם האישי. דוגמא לכך יכולה לבוא לידי ביטוי באדם שמחזיק כסף בנאמנות, אך שולח את ידו בכספים ועושה בהם שימוש אישי.
גניבה כאמור, כוללת מונח הנקרא "נטילה" דהיינו "לקיחה" בשפה פשוטה יותר. גם את המונח הזה, מגדיר חוק העונשין במסגרת הגדרת עבירת הגניבה. נטילה לא בהכרח חייבת להיות פשוטה, כגון: במקרה שאדם פשוט גונב חפץ מבית או מרכב. אלא שנטילה יכולה להיות גם- בתחבולה, בהפחדה, או בטעות של הבעלים שמנוצלת ע"י מי שגונב, וכן גם מציאה של דבר מה כאשר "הגונב" יודע את זהות הבעלים (לדוגמא: כסף שנפל מכיס של אדם אחר לנגד עיני הגנב, במקרה כזה הרי שהגנב יודע למעשה למי באמת שייך הכסף שנמצא. גם מקרה כזה עונה להגדרה של "גניבה").
ישנם עוד שני מונחים שמוגדים במסגרת עבירת הגניבה. המונח האחד הוא "בעלות". בעלות מקבלת משמעות בהתאם לכל חוק. למשל, בדין האזרחי, "בעלות" לא תיבחן בהכרח באותם הכלים והכללים שלאורם בוחן הדין הפלילי. כך שבעלות בהתאם להגדרת הגניבה יכולה להיות גם בעלות חלקית וגם החזקה או שליטה. למשל, לצורך קבלת פיצוי במסגרת תביעת מקרקעין, יהיה על הבעלים להוכיח באמצעות אסמכתאות שהוא הבעלים של דירה. מנגד, במסגרת הליך פלילי, לא יהיה בכך צורך, דיי בכך שאדם מסוים מתגורר בדירה, כדי לשמש "כבעלים" לצורך הגדרת הגניבה. המונח השני, הוא "דבר שניתן להיגנב". למעשה גניבה יכולה לבוא לידי ביטוי רק כאשר נגנב דבר מה, אך אותו דבר מה צריך להיות משהו שבאמת אפשר לגנוב. לכן, ההגדרה הרגילה בחוק העונשין היא שדבר שניתן להיגנב הוא משהו בעל ערך ששייך לאדם אחר, לרבות כאשר מדובר במשהו שמקובע לאדמה, אך ניתן לנתקו (למשל: עץ, אפשר לגזום, ולגנוב בהתאם להגדרה בחוק העונשין).
מה דינו של גונב?
חוק העונשין קובע כי העונש על גניבה עומד על שלוש שנות מאסר, אך זאת בנסיבות "רגילות" כאשר לא נלוות נסיבות מחמירות. החוק גם קובע שורה ארוכה של עבירות גניבה, שנעשות במקרים מיוחדים, אז העונשים מחמירים יותר, כפי שיוסבר בהמשך.
מהי גניבה "בנסיבות מחמירות"?
כאמור, העונש על גניבה ללא נסיבות מחמירות עומד על 3 שנות מאסר. עם זאת, ישנם מקרים מיוחדים שבהם העונש יהיה חמור יותר. במקרים הבאים, העונש בהתאם לחוק עומד על 4 שנות מאסר: לדוגמא, במקרים שבהם נגנב דבר שמשמש כתשתית שתכליתו היא הבטחת בטיחות הציבור, גניבה של חפץ שמשמש ככלי עבודה לשם פרנסה, או כלים חקלאים או תוצרת חקלאית, גניבה של דבר בעל ערך תרבותי או היסטורי (לדוגמא גניבה ממוזיאון של תמונות). כמו כן, העונש על גניבה של חפץ שערכו גבוה מחצי מיליון שקלים, עומד על 7 שנות מאסר.
ישנם מעשי גניבה, שנעשים ע"י אנשים מסוימים שמתחייבת מהם מידה של אמון או הגינות. לדוגמא, גניבה שנעשית ע"י עובד ציבור היא חמורה בהרבה מאשר גניבה "סתם". לכן, העונש על עבירה זו עומד על 10 שנות מאסר. גניבה שנעשית ע"י עובד, גם היא חמורה ממקרים רגילים (לרוב), לכן העונש בגינה עומד על 7 שנות מאסר. גניבה שנעשית ע"י "מורשה" דהיינו בעל תפקיד שמחייב נאמנות (כגון: עורך דין, מנהל חשבונות ועוד), היא חמורה במיוחד, ולכן העונש בגינה עומד על 7 שנות מאסר.
לסיכום:
גניבה היא מהעבירות העתיקות ביותר שקיימות עוד מימי קדם. נכון, אין דינה של גניבה אחת כדינה של גניבה אחרת, כך למשל: גניבה של מחזיק מפתחות, לא משתווה לגניבה של מיליוני שקלים ע"י עובד. אך גניבה היא גניבה, על כל הפגם המוסרי שבה. עם זאת, בכל מקרה ישנן נסיבות מקלות, ולכל אדם זכות לקבל ייעוץ משפטי. לכן, אם זומנת לחקירה בחשד לגניבה או שהוגש נגדך כתב אישום, רצוי מאוד לפנות לעורך דין פלילי.
