מילון מונחים פלילי

במשפט פלילי, הכרעת דין היא חלק מפסק הדין (פסק הדין כולל את הכרעת הדין וגזר הדין).

הכרעת הדין ניתנת על ידי שופט או הרכב שופטים היושבים בדין, וזאת בתום שמיעת העדויות והטענות במשפט. הכרעת הדין קובעת האם הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום או לאו. דהיינו, האם הנאשם נמצא אשם במיוחס לו או שהוא חף מפשע - זכאי מכל אשמה.

אפשרות נוספת שבה תינתן הכרעת דין מרשיעה הינה כאשר הנאשם הודה באישומים המיוחסים לו בכתב האישום, כולם או חלקם. בין אם בסגרת של הסדר טיעון ובין הודייה בכתב האישום שלא במסגרת הסדר.

בהכרעת הדין יש שתי אפשרויות בלבד: הרשעה או זיכוי.

כאשר כתב האישום כולל סעיפי אישום אחדים, תיתכן גם תוצאה מעורבת: הרשעה בסעיפים מסוימים וזיכוי באחרים.

על פי כללי המשפט הנוהגים, הכרעת דין של זיכוי ניתנת כאשר התביעה לא הוכיחה את אשמת הנאשם או כאשר התעורר ספק באשמתו או כאשר יש סייג לאחריות הפלילית. לעומת זאת, אם הנאשם הודה באשמה בבית המשפט, או שהתביעה הוכיחה את אשמתו, הנאשם מורשע. לאחר הרשעה ניתן גזר דין, שבו נקבע העונש של המורשע.

למאמר המורחב על שלבי ההליך הפלילי לחץ כאן. 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

ניהולו של משפט פלילי "קלאסי" מתמקד למעשה בשתי תוצאות, או בהרשעה, או בזיכוי. אך בין שתי האפשרויות הללו, קיימת אפשרות שלישית לסיים את המשפט הפלילי, והיא באמצעות "הסדר טיעון". מונח זה זוכה לפעמים גם לכינוי לעג בשם "עסקת טיעון". אך למעשה, מדובר בהסדר בין המדינה לבין נאשם בהליך הפלילי, שהוא תוצאה של משא ומתן בין השניים, והוא נובע לעיתים מרצון לקנות סיכון מסוים מטעם שני הצדדים.

לדוגמא, לעיתים המדינה מסכימה לשנות את כתב האישום לכתב אישום מקל, בתמורה לכך שהנאשם יודה בעבירות קלות יותר. כך הנאשם נהנה למעשה מעונש מקל יותר ממה שהיה מקבל אילו היה מורשע בכתב אישום מקורי, והמדינה מצליחה להרשיע אדם שביצע עבירה פלילית, אך ייתכן והיא תתקשה להוכיח שהוא ביצע דווקא עבירה חמורה יותר, כך גם האינטרס הציבורי מתגשם.

חשוב לציין שבישראל אין הסדר חוקי פורמאלי בכל הנוגע להסדרי טיעון, ולמעשה הביקורת השיפוטית על הסדרי טיעון נובעת מפסיקת בתי המשפט. כמו כן, בית משפט לא חייב לקבל הסדר טיעון שמוצג בפניו, ואירעו מקרים שבהם שופטים קבעו שהסדר טיעון מסוים לא עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. עם זאת, ההלכה המשפטית היא שלרוב עדיף לא להתערב בהסדר טיעון, אלא אם הוא באמת סותר בצורה קיצונית את האינטרס הציבורי. 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

כאשר הרשות התובעת קובעת כי יש בידיה ראיות ברמה מספקת לשם הרשעה של נאשם, היא מגישה נגדו כתב אישום. כתב האישום מפרט את עובדות המקרה המתואר, את סעיפי החוק בהם מואשם הנאשם, ואת רשימת עדי התביעה.

קיימות מספר סיטואציות בהן ניתן לתקן כתב אישום. הנפוצה ביניהן היא תיקון כתב האישום באופן המפחית מאשמתו של הנאשם, במסגרת הסדר טיעון.

כיום, חלק גדול מהתיקים הפליליים מסתיימים בהסדר טיעון. במסגרת הסדר כזה, מתנהל משא ומתן בין הצדדים כאשר התביעה מצידה תתקן ו"תעדן" את כתב האישום, בין אם בעידון החומרה המתוארת, ובין אם שינוי סעיפי העבירה לסעיפים פחות חמורים, והנאשם מצידו יודה ויורשע בהתאם לכתב האישום המתוקן.

מכאן, שברוב המקרים כשנאמר שנאשם הורשע בכתב אישום מתוקן, הכוונה היא בדרך כלל לכך שהצדדים הגיעו להסדר טיעון, והנאשם הודה בכתב אישום שעבר תיקון המקל עמו יותר מאשר כתב האישום המקורי שהוגש.

כמו כן, לעתים יתוקן כתב אישום אם נמצאה בו טעות מסוימת, בין אם פגם בהיבט המשפטי, ובין אם "טעות סופר" (לדוגמא טעות מספרית בסכום כסף שמצוין בכתב אישום, מסגרת זמנים שמתוארת, או אף שמותם של עדים רלוונטיים.

כתב אישום ניתן לביטול או תיקון בכל שלב של המשפט, אולם השלכות הדבר אינן זהות אם התיקון או הביטול נעשים בשלבים שונים, ובשל עילות שונות. על כן, חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה שיפרוס בפני הנאשם את הסיכויים והסיכונים, ויסייע בהגנה על זכויותיו.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

מרגע שהוגש כנגד אדם כתב אישום, יש מספר אפשרויות שעומדות בפניו.

אפשרות נפוצה היא סיום התיק בהסדר טיעון. משמעות הדבר היא הגעה להסכמה עם התביעה לפיה הנאשם יודה בעובדות כתב אישום מתוקן, כשלעתים כולל ההסדר גם הסכמה לעניין העונש.

אפשרות אחרת היא "ניהול התיק". זה המצב כשהנאשם מכחיש את המיוחס לו בכתב האישום, או לחלופין טוען כי העובדות המתוארות נכונות, אך לא מגבשות את העבירה בה הוא מואשם – כלומר מגבשות עבירה בעלת חומרה פחותה, או לא מגבשות עבירה כלל.

"ניהול התיק" נקרא גם "שמיעת ראיות" או "שלב ההוכחות", והמשמעות היא שבית המשפט לא מרשיע את הנאשם על פי הודאתו בכתב האישום, אלא שומע ובוחן את הראיות בתיק – ואז מכריע את דינו של הנאשם ומורה על זיכוי או הרשעה, ולעתים מורה על הרשעה בעבירה פחותה מזו בה הואשם, במידה ונתגלו נסיבות המצדיקות זאת.

ניהול התיק מתנהל באופן הבא:

השלב הראשון הוא שלב ה"הקראה", בו כתב האישום מוקרא לנאשם, והוא משיב אם הוא מכחיש או מודה באמור. אם הכחיש - יתחיל "שלב ההוכחות". ראשית מציגה התביעה את ראיותיה, כשלנאשם יש זכות לחקור בחקירה נגדית את עדי התביעה במטרה לסתור את טענותיה. כבר בסיום השלב הזה יכול לטעון הנאשם טענת "אין להשיב לאשמה", שמשמעה כי התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו אפילו לכאורה, באמצעות הראיות שהציגה.

לא נטענה טענת "אין להשיב לאשמה", או שנטענה ונדחתה על ידי בית המשפט – תציג ההגנה את ראיותיה, כשגם כאן לתביעה זכות לחקור בחקירה נגדית את עדי ההגנה. בשלב הבא יתכנו חקירות חוזרות או הבאת עדים נוספים באישור בית המשפט או ביוזמתו. לאחר מכן יסכמו הצדדים את טענותיהם, ובית המשפט יכריע את דינו של הנאשם, ואם הורשע - יגזור את דינו. 

בפסיקה נקבעה הלכה לפיה אדם הבוחר להכחיש את המיוחס לו ולנהל את התיק, ולבסוף מורשע בעבירות שיוחסו לו – לא תיזקף לחובתו העובדה שבחר לנהל את התיק, במסגרת השיקולים לעונש.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

רוב הציבור מכיר את המונח "הסדר טיעון" שנערך בין התביעה לנאשם במשפט פלילי. עם זאת, בשנת 2014 הוכנס לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 תיקון מספר 66, שהקנה לתביעה או לפרקליטות סמכות לסגור תיק פלילי, בהסדר עוד לפני הגשת כתב האישום. התיקון נועד להקל על העומס בבתי המשפט, ולהביא לכך שתפחת כמות הגשת כתבי אישום בגין עבירות קלות, שאפשר לטפל בהן במסגרת מתונה יותר מאשר כתב אישום פלילי.

האפשרות לסגור תיק בהסדר חלה בהתאמה רק על עבירות מסוג חטא או עוון, דהיינו עבירות שעונש המאסר בגינן לא עולה על שלוש שנים. כמו כן, כדי שתובע יוכל לסגור תיק "בהסדר" יש למלא שני תנאים. האחד הוא שבנסיבות העניין אין הצדקה לבקש מאסר בפועל בגין העבירה, והשני הוא שלנאשם הפוטנציאלי אין עבר פלילי בחמש השנים האחרונות.

במסגרת סמכויות התובע, יכול האחרון לסגור תיק בהסדר תוך הטלת תנאים, כמו לדוגמא: הטלת קנס, חיוב החשוד בביצוע עבודות לתועלת הציבור. במקרים שבהם הנאשם לא ממלא אחר ההסדר, התובע יכול למעשה להגיש את כתב האישום מחדש. תיק שנסגר בהסדר הוא גם תחום בזמן.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי