הארכת מעצר היא כשמה, הארכת תקופת מעצרו של עצור שכבר נמצא במעצר. המשפט הפלילי בישראל מונה מספר סוגי מעצרים: מעצר ימים; מעצר לצרכי חקירה; מעצר עד תום הליכים, ועוד. הארכת מעצר רלוונטית לכל אחד מסוגי המעצר הללו, שכל אחד מהם ניתן להאריך בכפוף לתנאים המנויים בחוק.
בשלבי המעצר הראשוניים, לדוגמא מעצר ימים - מעצר לצרכי חקירה, תתבקש הארכת מעצרו של עצור על בסיס נסיבות כמו חשש משיבוש הליכי משפט או חקירה, מסוכנות לציבור, פגיעה אפשרית בביטחון המדינה, צורך בבדיקה פסיכיאטרית, ועוד.
במקרים אחרים, כאשר הוחלט על מעצר עד תום ההליכים בעניינו של נאשם מסוים, עשויה להתבקש הארכת מעצר נוספת בתום תשעה חודשים, שזו המגבלה בחוק, במידה ועדיין לא ניתן פסק דין.
ברוב המוחלט של המקרים נדרשת החלטה של בית משפט לשם הארכת מעצר, וזאת למעט חריגים מעטים המצריכים קבלת החלטות דחופות של בכירים בגוף החוקר.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים
כאשר מתבצעת עבירה פלילית, והמשטרה עוצרת חשוד בביצוע עבירה, יש לה סמכות לעצור את אותו החשוד למשך 24 שעות. מדובר בתקופה קצרה יחסית שבה לא תמיד היא יכולה להשלים את כל הליכי החקירה, ומנגד היא לא תמיד יכולה לשחרר את החשוד מחשש לפגיעה בשלום הציבור או מחשש לפגיעה בעדים או שיבוש הליכי החקירה. לכן, בתוך 24 שעות מחויבת המשטרה לפנות לבית משפט השלום בבקשה להארכת מעצר. זהו מעצר הימים, משום שטרם הוגש כתב אישום, והמעצר עצמו נעשה לרוב מטעמים חקירתיים, ולעיתים מטעמים של מניעה וביטחון.
סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996, קובע אימתי יהיה רשאי בית המשפט לעצור חשוד לפני הגשת כתב אישום. הכלל הוא שיש צורך להוכיח כי קיים חשד סביר שאותו חשוד עבר עבירה שדינה גבוה משלושה חודשי מאסר, וכן להוכיח עוד תנאים חלופים, או חשש לשיבוש הליכי חקירה או משפט או חשש שהחשוד יסכן את ביטחון הציבור או ביטחונו של אדם או צורך לסיים חקירה.
לבית המשפט יש סמכות לעצור את החשוד למשך 30 ימים סך הכל, אך לא יותר מ- 15 ימים בכל פעם.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים
לאחר הגעת החשוד לתחנת המשטרה וחקירתו באזהרה. על הקצין הממונה להחליט כיצד להמשיך לטפל בחשוד.
חוק המעצרים מקנה לקצין הממונה שתי אפשרויות:
נוסף על הערובה, חוק המעצרים מפרט את התנאים המגבילים אשר קצין ממונה רשאי להטיל על חשוד לצורך הבטחת התייצבותו:
יש לציין כי שחרור בתנאים מגבילים על ידי קצין ממונה יהיה בתנאי שהחשוד הסכים לכך. זאת להבדיל משחרור בתנאים על ידי בית המשפט, שאינו זקוק להסכמת החשוד כדי להטיל תנאי ואינו מוגבל בהקצבת זמן לכל תנאי. לכן, ככל שהחשוד סרב לתנאים של הקצין הממונה, הם יקבעו על ידי בית המשפט.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים
הבוקר (3.4) הותר לפרסום, כי במסגרת מבצע לילי פעלה המשטרה בקרב ארגוני פשיעה ועצרה 33 חשודים בעבירות פליליות קשות הכוללות עבירות אלימות, נשק והצתות. קרדיט צילום: דוברות המשטרה
בית המשפט העליון דוחה ערעור שהגיש נאשם בעבירה של חבלה חמורה וזאת משום שבית המשפט המחוזי שקל את כלל השיקולים הרלוונטים בגוזרו את דינו של הנאשם
היום (16.7) ובתום חקירה מורכבת, יוגש כתב אישום כנגד ארבעה עבריינים בכירים החשודים בקשירת קשר, סחיטה באיומים ותקיפה. קרדיט צילום: דוברות המשטרה
בית המשפט השלום ברחובות מקבל את עמדתו של עו"ד גל וולף וקובע כי עונש מאסר על תנאי שהושת בגין עבירות רכוש לא יחול כאשר השגת הגבול נעשית לצורך ביצוע מעשה אלימות.
במרץ 2015 הורשע צעיר, בן 18 שנים במועד ביצוע העבירות, על-יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של קשירת קשר ביחד עם עוד שלושה מחבריו, לביצוע פשע ובביצוע עבירה של שוד מזוין. על הצעיר נגזר מאסר בפועל, אשר אותו יתחיל לרצות בקרוב, לאחר שנדחה ערעורו לעליון.
בית המשפט המחוזי דוחה ערר שהגישה המאשימה על החלטת בית המשפט השלום לשחרר שלושה נאשמים בעבירות אלימות קשות, וזאת משום שיש ליתן משקל ל"מקבילית הכוחות" בין עוצמת הראיות לבין הפגיעה בחירותם של הנאשמים
בית המשפט השלום ברמלה מורה על ביטול של שני כתבי אישום שהוגשו כנגד אזרחית ישראלית שהואשמה בתקיפת סוהרים בתוך מתקן גירוש של שוהיים בלתי חוקיים, בשל היותם מנוגדים לעקרונות הצדק וההגינות.
4 חשודים בהתפרצות נעצרו אמש 20.12.17 לאחר שנתפסו "על חם" כשהם פורצים לדירה. בחיפוש שנערך בדירה של אחד מהחשודים נתפסה מעבדה לייצור מפתחות וכלי נשק. היום תבקש המשטרה להאריך את מעצרם. קרדיט צילום: דוברות המשטרה
בית המשפט העליון מקבל את ערעורה של המדינה על קולת העונש שהשית בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו על נאשמים בקשירת קשר לפשע, חבלה בכוונה מחמירה, שיבוש מהלכי משפט ונשיאת נשק לאחר שירו מאופנוע חולף על מתלונן ששהה ברכבו
