עבירות התעבורה החמורות
לרוב עבירות תעבורה נחשבות לעבירות קלות הגוררות אחריהן ענישה מקלה באופן יחסי כמו קנס כספי או רישום נקודות, עם זאת ישנן כמה עבירות תעבורה אשר נחשבות לעבירות חמורות ביותר, כמו נהיגה בשכרות, גרימת מוות ברשלנות והפקרה לאחר פגיעה. הרשעה באחת מהעבירות הללו עלולה להוביל גם לעונשי מאסר בפועל. במאמר זה נפרט אודות עבירות התעבורה החמורות
במדינת ישראל, תאונות דרכים נחשבות למכת מדינה של ממש, מדובר בתופעה קשה המובילה לפגיעות קשות הן ברכוש והן בנפש. רק בכדי לסבר את האוזן, מאז הקמת המדינה נהרגו יותר מ-30 אלף בני אדם בתאונות דרכים, יותר מכמות ההרוגים בכל מלחמות ישראל ופיגועי הטרור גם יחד.
כדי לייצר התרעה אפקטיבית אצל ציבור הנהגים ומשתמשי הדרך, החליט המחוקק להחמיר את הענישה לאלה אשר מורשעים בביצוע אותן עבירות תעבורה הנחשבות לחמורות. כמו כן בתי המשפט מיישרים קו עם רצון המחוקק ומשיתים עונשי מאסר משמעותיים על המורשעים בביצוע עבירות אלה.
ואלו שלושת עבירות התעבורה אשר נחשבות לחמורות ביותר:
נהיגה בשכרות
עבירת הנהיגה בשכרות אשר נחשבת לאחת מעבירות התעבורה החמורות ביותר כוללת את עבירת הנהיגה תחת השפעת אלכוהול ועבירת הנהיגה תחת השפעת סמים.
למשטרת ישראל ישנם מספר אמצעים לבדיקת שכרות ובהם בדיקת הינשוף המפורסמת אשר מודדת את כמות האלכוהול בדמו של הנהג. עם זאת, נכון להיום לא קיימת בדיקה למדידת רמת ה-THC (החומר הפעיל בצמח הקאנביס) בדמו של הנהג, ולצורך כך על הנהג לעבור בדיקת שתן או דם, בדיקות אשר נחשבות למסובכות יותר ופחות אפקטיביות בשטח. המשטרה יכולה לערוך בדיקת ינשוף לכל נהג והיא איננה מחויבת להוכיח שהיה יסוד סביר לצורך ביצוע הבדיקה.
עבירת הנהיגה בשכרות נחשבת לכה חמורה מכיוון שמדובר בסיטואציה, בה אדם אשר השתמש בחומרים המשפיעים על יכולותיו הקוגניטיביות - מוטוריות, בחר באופן מודע לעלות על הכביש ולסכן את עצמו ואת הציבור. על כן ובשל המחשבה הפלילית שעומדת מאחורי המעשה קבע המחוקק שיש להטיל עונשים כבדים אל המורשעים בגינה.
בעבירה של נהיגה בשכרות יש מרכיב של ענישה מינימאלית, כלומר השופט מחויבב לפסול לפחות לשנתיים את רישיונו של הנהג המורשע, וזאת בנוסף לתפיסתו של הרכב בו הוא נהג למשך חודש ימים ופסילה מנהלית במקום למשך 30 ימים של רישיון הנהיגה, פסילה הנעשית במקום על ידי קצין משטרה.
עם זאת, לעתים בית המשפט מתחשב בנסיבות מסוימות ופוסק עונש מופחת, מאידך, במקרים מסוימים, למשל במקרים בהם כמות האלכוהול שנתפסה היא גבוהה במיוחד, תאונה עם נפגעים, עבירה חוזרת ועוד הפסילה עלולה להיות ארוכה יותר ואף ניתן לצפות כי בתי המשפט יטילו על המורשעים עונשים חמורים יותר, מפסילת רישיון הנהיגה לצמיתות ועד עונשי מאסר בפועל.
גרימת מוות ברשלנות כתוצאה מתאונת דרכים
סעיף 21 לחוק העונשין תשל"ז-1977, קובע כי רשלנות נחשבת לאי מודעת לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לנזק אשר עלול להיגרם כתוצאה מהמעשה. תאונת דרכים אשר מובילה למותו של אדם תחשב כגרימת מוות ברשלנות וזאת כל עוד ניתן להוכיח בבית המשפט שהנהג פעל כנהג סביר ועקב טעות אנוש או חוסר תשומת לב רגעי אירעה התאונה. נהג אשר היה מעורב בתאונת דרכים תוך כדי שהוא עובר עבירת תנועה (למשל נהיגה בשכרות או במהירות מופרזת) יואשם על פי רוב בהריגה.
סעיף 304 לחוק העונשין קובע שאדם אשר גרם למותו של אדם אחר בעקבות רשלנות, דינו עד 3 שנות מאסר ולא פחות מ-6 חודשים. בדומה לעבירת הנהיגה בשכרות גם לעבירה זו נקבע עונש מינימאלי אשר מחוייב את השופטים לפסוק על פיו.
עבירת הפקרה לאחר פגיעה (פגע וברח)
על פי סעיף 64א לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 על נהג אשר היה מעורב בתאונת דרכים (ואף אם לא גרם לה) , מוטלת החובה לעמוד על תוצאותיה, להזעיק עזרה ובמידת הנדרש גם להגיש עזרה לנפגע. נהג אשר לא עושה זאת ועוזב את זירת התאונה יואשם בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה. מדובר בעבירה אשר נחשבת לעבירה קשה ומכוערת, שכן הפקרה של פצוע באופן מודע היא התנהגות שאינה מוסרית ואינה אנושית. מדובר בהתנהגות אשר פוגעת בשורשי הסולידריות החברתית והאישית ועל כן המחוקק בחר לקבוע כי המורשעים בביצוע עבירה זו יקבלו עונשים חמורים.
מי שמואשם בביצוע עבירה של הפקרה, עלול למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח לתקופה של עד 7 שנות מאסר, במידה וקרבן העבירה נחבל קשות או נהרג עונשו של הנהג יכול להגיע גם עד ל-14 שנות מאסר.
לסיכום
כדי להילחם בתופעה המדאיגה של תאונות הדרכים המחוקק ובתי המשפט החליטו להשית עונשי מאסר משמעותיים גם בגין עבירות תעבורה מסוימות. מדובר בעבירות התעבורה החמורות יותר עליהן עמדנו במאמר זה. במקרה שבו אדם מואשם בעבירת תעבורה אליו לפנות לעורך דין פלילי המתמחה בתחום התעבורה.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
