עבירת שימוש במידע פנים
עבירת שימוש במידע פנים היא עבירה של פשיעה כלכלית בתחום עבירות הצווארון הלבן. יתרון בלתי הוגן אשר הושג כתוצאה משימוש במידע פנים על ידי איש פנים פוגע בציפיותיו של ציבור המשקיעים לכללי משחק הוגנים בבורסה ובאמינותו של שוק ההון ועל כן הוא מהווה פגיעה חמורה בו ועשוי להבריח משקיעים רבים משוק ההון. בכדי למנוע ניצול של יתרון בלתי הוגן במסחר בניירות ערך נקבעו בחוק עונשים כבדים לאלו אשר עושים שימוש בלתי חוקי במידע פנים
עבירת השימוש במידע פנים מעוגנת בפרק ח 1 בסעיפים 52א-52י לחוק ניירות ערך תשכ"ח -1968.
מהו מידע פנים?
מידע פנים מוגדר בסעיף 52 א לחוק, מדובר במידע שיכול להיות מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי אשר צפויים להגיע או כל מידע אחר על החברה אשר אינו ידוע לציבור ואילו היה ידוע לו היה בו בכדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר של נייר הערך כאשר מדובר על חברה אשר ניירות הערך הן הנכס הבסיסי שלה.
מיהו איש פנים?
בכדי שיסודות העבירה יתקיימו יש להראות כי איש פנים עשה שימוש באותו מידע פנים, ההגדרה של איש פנים היא כזאת: סעיף 52 א(1) מכיל הגדרה רחבה אשר כוללת לא רק מנהל, מנהל כללי ובעל מניות עיקרי אלא גם אדם אחר שמעמדו, תפקידו או קשריו בחברה אפשרו לו גישה למידע פנים. עוד קובע הסעיף כי הגישה למידע לא חייבת להיות באותו היום שבו נעשה השימוש במידע הפנים ומספיק כי הייתה גישה למידע בששת החודשים אשר קדמו ליום זה. כמו כן החוק מרחיב את תכולתו גם לבני משפחתו של איש הפנים ותאגידים נוספים אשר בשליטתו או בשליטת בני משפחתו.
שימוש במידע פנים
הגדרה של מידע פנים ואיש פנים אינן מספיקות בכדי להבהיר את מהות העבירה, יש להראות כי נעשה שימוש באותו מידע על ידי אותו איש פנים, אך מהו שימוש?
השימוש נחלק לשתי פעולות עיקריות: מסחר במידע פנים או מסירה לאדם אחר לצורך מסחר במידע הפנים. כאשר איש פנים משתמש במידע פנים מדובר על עבירה על פי סעיף 52 ג לחוק ניירות ערך שעונשה הוא עד 5 שנות מאסר. כאשר איש פנים מוסר מידע פנים לאיש חוץ, איש החוץ עובר עבירה על פי סעיף 52 ד אשר עונשה עד שנתיים מאסר, כל עוד הוא ידע כי המידע שנמסר לו הוא מידע שהגיע מאיש פנים.
הגנות – פטור מאחריות פלילית
לעיתים שימוש במידע פנים נעשה באופן תמים והשימוש כזה אינו עולה עד כדי עבירה פלילית לצורך כך קמו בחוק מספר הגנות אשר פוטרות את איש הפנים מאחריות פלילית ואלו הן העיקריות שבהן:
א. במקרה בו מטרת השימוש במידע פנים לא הייתה עשיית רווח או למניעת הפסד.
ב. במקרה בו השימוש במידע היה ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי או בידי נאמן בנאמנות עיוורת.
ג. במקרה בו העסקה התבצעה מחוץ לבורסה עם אדם אחר שגם בידו היה מצוי ידע הפנים.
ד. במקרה שבנסיבות העניין הייתה הצדקה לביצוע העסקה, לדוגמה: במקרה בו מטרתה היחידה של העסקה הייתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנון החברה נדרש דירקטור לרכוש כתנאי למינויו.
עבירת השימוש במידע פנים אינה כוללת מרכיב של תוצאות, כך שאין זה משנה אם לאותו אדם אשר עשה שימוש במידע נוצר רווח כלכלי כלשהו ודי להראות שנעשה שימוש במידע פנים בנסיבות המעידות על שימוש בלתי הוגן.
ישנו קושי רב בהוכחת יסודות העבירה, על כן יצר המחוקק חזקה ראייתית אשר קובעת כי במקרה שבו איש פנים קנה ניירות ערך בחברת הפנים בתוך שלושה חודשים מהיום שבו מכר ניירות ערך, או שהוא מכר ניירות ערך תוך שלושה חודשים מהיום שקנה אותן, תהיה זו ראיה לכאורה כי עשה שימוש במידע פנים אשר מצוי בידו, אלא אם כן יוכיח אחרת, כלומר חזקה זו ניתן לסתירה. כמו כן במקרים בהם לרשות לניירות ערך אין די ראיות בכדי להרשיע בפלילים היא עשויה לבחור במסלול אכיפה מנהלי כחלופה להליך הפלילי.
עד לאחרונה עבירות אלו של שימוש במידע פנים לא גררו אחריהן עונשי מאסר של ממש ובית המשפט הסתפק בעבודות שירות, בשנת 2012 בת"פ מדינת ישראל נ' אפרים קדץ ניתנה פסיקה ראשונה בבית המשפט לעניינים כלכליים בתל אביב אשר שלחה אדם ל10 חודשי מאסר בפועל. דבר אשר מעיד על החומרה שמערכת המשפט והמחוקק רואים בעבירות מסוג זה.
לסיכום
שימוש במידע פנים יכול לעלות עד כדי עבירה פלילית, לצורך שמירה על כללי משחק הוגנים והגנה על אמינותו של שוק ההון הישראלי הרשות לניירות ערך מקפידה לחקור כל חשד על שימוש במידע כזה ומביאה להטלת עונשי מאסר בפועל על מי שעברו עבירה כזו, על כן במידה וזומנת לחקירה פלילית בחשד לשימוש במידע פנים יש לפנות לעורך דין פלילי מנוסה אשר מתמחה בעבירות של צווארון לבן.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני
