חנינה מנשיא המדינה
חנינה הוא הליך מיוחד באמצעותו מוחלים לאדם שהורשע בפלילים באמצעות ביטול העונש שהוטל עליו או המתקתו(קיצור העונש) ממגוון שיקולים מסוימים שברובם הם חוץ משפטיים. נשיא המדינה הוא זה שמוסמך לחון ברוב המקרים ובקשות החנינה מוגשת אליו. סמכות החנינה מיועדת למקרים יוצאי דופן וחריגים בהם מתקיימות נסיבות מסוימות אודותיהן אפרט במאמר זה, כמו כן אפרט אודות ההליך עצמו
בישראל על פי חוק יסוד: נשיא המדינה לנשיא ישנה סמכות להעניק חנינה לעבריינים ולהקל בעונשם. כמו כן על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א-1981 לנשיא המדינה נתונה גם הסמכות לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי המתנהל במשטרה בנוגע לעברו הפלילי של נחקר או נאשם. המחלקה המשפטית בבית הנשיא אחראית על הטיפול בבקשות החנינה אשר מוגשות לנשיא וחברי המחלקה גם מנסחים חוות דעת אודות הבקשה בטרם הם מעבירים אותה לנשיא.
בעוד שהמערכת המשפטית בישראל מונחית על ידי שיקולי ענישה מסוימים כמו גמול והתרעה, ועל כן היא מחויבת להיות מודעת למשמעות החברתית של הליך גזירת הדין, הרי שהסמכות אשר ניתנת לנשיא המדינה לחון אנשים מאפשרת לו לייחס חשיבות למגוון נוסף של שיקולים אשר לא קיימים במערכת המשפטית, שיקולים אשר קשורים למרקם החיים הייחודי של הנאשם והבעיות העולות ממנו כמו גם שיקולים של חסד ורחמים.
מי רשאי להגיש חנינה ובאילו מקרים?
כל אדם בישראל רשאי לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה בעצמו, באמצעות בא כוחו או באמצעות קרוב משפחה מדרגה ראשונה.
נשיא המדינה רשאי להקל על נאשמים באמצעות הפחתת עונש המאסר אשר הוטל עליהם, המרתו בעונש אחר שהוא מקל יותר, קיצורו של העונש(המתקה), הקלה בעונשי פסילת רישיון נהיגה, כמו גם הקלה בעונשי קנסות שהוטלו על נאשמים בהליך פלילי וקנסות תעבורה.
כמו כן, לנשיא המדינה ישנה סמכות בקציבת מאסרי עולם, הנשיא מוסמך לקצוב עונש מאסר, משמעות הדבר היא שהוא מוסמך להעמיד את העונש לתקופת מאסר מוגדרת. חוק שחרור על תנאי ממאסר -התשס"א - 2001 קובעי כי המלצה שמוגשת לנשיא המדינה בעניין של קציבת עונש מאסר עולם ניתנת על ידי ועדה בראשותו של שופט. יחד עם זאת, עניינו של אסיר עולם לא יגיע לוועדה בטרם חלפו 7 שנים מיום מאסרו . כמו כן בקשתו של אסיר עולם המרצה עונש מאסר של שני מאסרי עולם מצטברים או יותר, לא תגענה לוועדה בטרם חלפו 15 שנים מיום מאסרו.
ביוני 2017 חוקק חוק חדש בכנסת המאפשר לנשיא המדינה לחון גם בעלי מקצוע אשר הוטלו עליהם סנקציות עונשיות במסגרת הליך משמעתי שהתנהל נגדם מטעם ארגון מקצועי כלשהו כמו לשכת עורכי הדין או לשכת רואי החשבון בישראל.
מה צריכה לכלול בקשת החנינה?
בבקשת החנינה יש לציין את פרטיו האישיים של המבקש, פירוט של הבקשה עצמה, כלומר על מה מבקשים בעצם חנינה, פרטים אודות העבירה נשוא החנינה ואודות ההחלטות של בית המשפט אשר ליוו את ההליך הפלילי, כמו כן יש לציין האם הוגשו בקשות חנינה נוספות בעבר ובמידה וכן יש לפרט אודותיהן. בנוסף יש לציין את מועד תחילת ריצוי העונש בגינו מוגשת בקשת החנינה. בבקשה חשוב לציין נימוקים שעושיים להצדיק מתן חנינה כמו נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות אישיות ומשפחתיות מיוחדות, עניינים רפואיים וסוציאליים, מצב כלכלי, תרומה לחברה כמו שירות צבאי או לאומי, התנדבות בעמותות ועוד. כמו כן חשוב לציין אם יש נסיבות חדשות אשר התגלו בנוגע לביצוע העבירה שעשויות להשליך על כל ההליך (בדומה לבקשה של משפט חוזר).
לנימוקים יש לצרף מסמכים רלוונטיים המאששים את נכונותם כמו מסמכים רפואיים, מסמכים סוציאליים ועוד, ככל שהבקשה תהיה מנומקת יותר ותכלול נימוקים כבדי משקל המצביעים על שינוי מהותי בנסיבות הקשורות לביצוע העבירה או לנסיבותיו האישיות של הנאשם שהשתנו מזמן גזירת עונשו כך יגבר הסיכוי לקבל אישור על הבקשה.
סיום ההליך
לאחר איסוף החומר הרלוונטי נכתבת חוות דעת ביחס לחנינה אשר נשלחת למשרד המשפטים שם עוברים עליה והיא נשלחת לבית הנשיא יחד עם התייחסותו של שר המשפטים. נשיא המדינה מקבל את מלוא החומר ואמור להחליט על פיו האם להעניק חנינה. ייתכן והחלטתו תהיה בניגוד גמור להמלצות שקיימות בתיק החנינה, כלומר שיקול דעתו של הנשיא הוא רחב ביותר. כאשר מחלקת החנינות נותנת המלצה על בקשת חנינה היא חייבת לקבל את תגובת הפרקליטות לכך , דעתה של הפרקליטות גם היא אינה מחייבת ומטרתה היא להביא בחשבון שיקולים רלוונטיים נוספים שלא עלו על הכתוב.
לסיכום
הליך החנינה הוא הליך מיוחד, חוץ שיפוטי אשר נועד לתת מוצא אחרון לאלו אשר נשפטו בהליך הפלילי, החלטה על מתן חנינה מאפשרת לקחת בחשבון שיקולים אשר לא באו בחשבון במהלך ההליך הפלילי השיפוטי. לנשיא המדינה סמכות רחבה ושיקול דעת כאשר הוא מחליט האם לחון את הנאשם ועל הבקשה אשר מוגשת לנשיא לכלול כמה שיותר נימוקים רלוונטיים אשר עשויים להשפיע על דעתו של הנשיא, על כן ישנה חשיבות בניסוח של הבקשה על ידי עורך דין פלילי בעל ניסיון אשר מכיר את הנימוקים וימקסם את התוצאה של בקשת החנינה.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
