25.08.2019

צווארון לבן

הכתבות הנצפות באתר

כוח משימה מיוחד של להב 433 במשטרת ישראל עצר הבוקר 16 חשודים בעבירות סחר בסמים והלבנת הון בהיקף של עשרות ...
לכתבה המלאה >
נאשם בפרשה כלכלית רבת נאשמים הובא בפני שופט בבית המשפט המחוזי שבבאר שבע. התביעה עתרה למאסר בין 24 ל-36 חודשי ...
לכתבה המלאה >
בקשת רשות לערור שהגישה המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז התקבלה- החשודים יוותרו במעצר כפי שקבע בית משפט השלום ...
לכתבה המלאה >

תפיסת רכוש וחילוט זמני מכוח חוק איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון נועד להעמיד לרשות מערכת אכיפת החוק כלים יעילים ללחימה בפשיעה קשה ומאורגנת. מטרתו של הסדר החילוט הינה "לוודא כי חוטא לא יצא נשכר, כי בלעו הבלתי חוקי של אדם יוצא מפיו, ולהודיע את העוברים על החוק ואת העבריינים-בכוח, שייעשה הכול כדי שלא יתקיים בהם הפסוק כי דרך רשעים צלחה" (ע"א 9796/03 שם טוב נ' מדינת ישראל, (2005)).

פורסם ב: 12:10 | 21.03.2017
כותב המאמר: מערכת קרימינלי
תפיסת רכוש וחילוט זמני מכוח חוק איסור הלבנת הון

מבוא

סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון מאפשר לחלט רכוש שנעברה בו העבירה, רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך. מהסעיף עולה, כי אין צורך שלרכוש המחולט יהיה קשר לביצוע העבירה, וניתן לחלט אף רכוש אחר, כשר וחוקי, ובלבד שהוא שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה. מטרת החילוט "בשווי" היא לאיין את הרווח הכספי, המהווה מניע מרכזי לביצוע עבירות – תוך לחימה עקיפה בעבירות המקור שהלבנת ההון נועדה להסתיר.


סמכות תפיסת הנכס הינה צופה פני עתיד ונועדה להבטיח אפשרות לחילוט בתום ההליך המשפטי. מצד אחד, חזקת החפות עומדת לחשוד שכן הוא מצוי בשלבי חקירה. אל מול זאת, ניצב השיקול המעשי, לפיו המְתנה לחילוט רק בסיום המשפט עלולה להביא לכך שלא ניתן יהיה מה לתפוס. כך נוצר הצורך בתפיסת רכוש וחילוטו הזמני.


השאלה היא: על פי החוק, תחת איזו מטריה נורמטיבית ניתן לתפוס או לחלט באופן זמני רכוש בשווי רכוש הקשור בביצוע העבירה? התשובה לשאלה זו בעלת נפקות משפטית ומעשית רבה ביחס לתנאי התפיסה. המתחרות לשמש כמקור הנורמטיבי הינן פקודת הסמים המסוכנים ופקודת סדר הדין הפלילי.

 

שני מסלולים

המסלול הראשון שאליו מפנה חוק איסור הלבנת הון הינו מסלול פקודת הסמים.


"על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה... יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים... תקפו של צו זמני... יפקע אם לא הוגש כתב אישום תוך תשעים ימים מיום שניתן".


על פי סעיף זה יש להידרש לתנאיו המרכזיים של מסלול פקודת הסמים בדבר חילוט זמני. לפי סעיף 36ו(ב) לפקודת הסמים, טרם הגשת כתב אישום בית משפט מחוזי רשאי לתת צו זמני, על פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז הנתמכת בתצהיר.


המסלול השני הוא מסלול פקודת סדר הדין הפלילי, המעוגן בסעיף 26(א) לחוק איסור הלבנת הון. מסלול זה קובע כי שוטר רשאי לתפוס חפץ במספר עילות תפיסה, בחלופות המפורטות בסעיף: "אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".


שני המסלולים האמורים שוכנים זה לצד זה. בית משפט העליון עמד בעבר על כך שקיומו של המסלול הראשון, לפי פקודת הסמים, אינו מוציא את תחולת המסלול השני, לפי הפסד"פ. עוד הוכרע, כי התחולה המקבילה עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק איסור הלבנת הון, שנועד להרחיב את סמכויות האכיפה כחלק מהמאבק בתופעת בהלבנת ההון.


ואולם, חרף ההכרה בקיומם של שני מסלולים, שאף עשויים להתקיים במקביל, כלל הוא כי הבחירה ביניהם אינה אקראית. על הרשויות לבחור במסלול שפגיעתו בזכויות פחותה.

 

באיזה מסלול בוחרת המדינה בפועל?

הקושי בהסתמכות על פקודת הסמים, הוא סוגית מועד התחולה. כאמור, סעיף 36ו(ב) לפקודת הסמים מאפשר צו חילוט ל-90 ימים בלבד עד להגשת כתב אישום, מבלי שמופיע בפקודה מנגנון להארכה. מצב זה יוצר קושי יישומי ומהותי מובהק.


ככלל, חקירת הלבנת הון מסתעפת ומורכבת. כך נגזר מאופי העבירה. מכאן, שתקופה של 90 יום קצרה מדי לצורך הגשת כתב אישום, וכי דומה שהכפפת המדינה לפעול במגבלת זמנים זו, תחת מסלול פקודת הסמים, עשויה להציבה דה-פקטו בפני שוקת שבורה במאבקה בהלבנת ההון.


בהינתן האמור, נראה כי הלכה למעשה, אין מקרה בו על המדינה לבחור במסלול שפגיעתו פחותה מבין שני מסלולים הפתוחים בפניה, אלא למעשה, ניתן לומר כי בעוד המסלול האחד פתוח וישים, המסלול האחר עקר, אינו ישים ועלול להביא להותרת בלעו של גזלן בפיו.

 

אם כך, נותר קושי- לשם מה חוק איסור הלבנת הון מפנה לפקודת הסמים?

מענה לכך התקבל ברע"פ 2195/15 אהוד יפרח נ' מדינת ישראל (7.9.2015). התברר מטיעוני המדינה כי היא הנהיגה נוהל לפיו לאחר הגשת כתב אישום המדינה מיוזמתה מגישה בקשה על פי פקודת הסמים, ואילו לפני הגשת כתב האישום, פועלת היא בהתאם לפסד"פ. יוצא אפוא שהמדינה עושה שימוש בשני המטריות המשפטיות – פסד"פ טרם הגשת כתב אישום, גם כדי להתמודד עם מגבלת 90 הימים; ופקודת הסמים לאחר הגשת כתב האישום, כדי שהדיון יהא במתכונת אחרת, ראויה יותר.


הצעידה בשני המסלולים בהתאם לשלב המשפט, חשופה לטענה כי מדובר במעין סתירה או פסיחה על שני הסעיפים, תוך אי-מתן משקל ראוי להוראות פקודת הסמים בהקשר לעניין. אולם, בבש"פ 1359/17 מדינת ישראל נ' יוסף ברוך, המדינה השתמשה בנוהל זה, ונקבע ביחס לזה כי הסדר זה שואף לעשות הרמוניה וצדק דיוני בצורה מיטבית.

 

לסיכום,

 אין בתכלית החשובה של שמירת רכוש במסגרת חקירה בחשד לעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון, כדי להשכיח מספר כללים שנועדו לאזן בין התכלית לבין הפגיעה בזכות הנחשד ממנו נתפס הרכוש. עת עניין לנו בתפיסת רכוש טרם הוגש כתב אישום, במטרה להבטיח אפשרות לחילוט עתידי – יש לנהוג משנה זהירות ביחס לפגיעה בקניינו של החשוד, שעומדת לו חזקת החפות ואף טרם הואשם בביצוע עבירה. נוסיף כי על המידתיות לקבל את ביטויה גם במתן עדיפות לסיום החקירה ולהגשת כתב אישום. ההכרה היא כי דרישת 90 הימים לסיום החקירה אינה תמיד מציאותית, וגם בשל כך ניתן לעבור ממסלול פקודת הסמים למסלול הפסד"פ. 


לדעתנו, ייתכן ומוטב כי המחוקק יקבע קו אחר.

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.

פורטל קרימינלי לא משאיר תגובות גזעניות , מסיתות ומפלות
תגובות (0 תגובות)
הוסף תגובה

מצא עורך דין פלילי

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין פלילי

עו"ד טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

עו"ד עדי כרמלי

משרדנו עוסק בתחום הפלילי והמשפחה.
לעמוד עו"ד

עו"ד נטע לב

מתמחה בכל סוגי ההליכים הפליליים
לעמוד עו"ד

עו"ד טל גלאון

מומחה למשפט הפלילי על כל רבדיו
לעמוד עו"ד

עו"ד נאוה זרנגר

מתמחה בעבירות מין, אלימות, סמים ורכוש
לעמוד עו"ד

עו"ד גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

מדורי פורום פלילי

ג׳ני חבשי
ג׳ני חבשי
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום

עורכי דין פלילי

נטע לב

מתמחה בכל סוגי ההליכים הפליליים
לעמוד עו"ד

טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

אסף גונן

עורך דין פלילי
לעמוד עו"ד

נאוה זרנגר

מתמחה בעבירות מין, אלימות, סמים ורכוש
לעמוד עו"ד

גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

טל גלאון

מומחה למשפט הפלילי על כל רבדיו
לעמוד עו"ד

עדי כרמלי

משרדנו עוסק בתחום הפלילי והמשפחה.
לעמוד עו"ד
back --> -->