תלונות שווא בהליך הפלילי
בשנים האחרונות הולכת וצוברת תאוצה תופעת הגשת תלונות שווא במשטרה. שימוש לרעה בהגנות שקבע המחוקק לשם שמירה על הנפגע באמצעות הגשת תלונות שווא, חושף את המתלונן לתביעה בגין הוצאת דיבה ואישום פלילי. תופעה זו יכולה לנבוע מרצון המתלונן להשתמש בכלי ניגוח זה כנגד החשוד, אם זה ממניעים נקמניים ואם זה ממניעים של השגת יתרון משפטי כלשהו.
תלונות שווא כאמצעי להשגת המטרה
תופעה זו מוצאת ביטויה בעיקר בתחום המשפחה, היא ידועה בתחילת הליך גירושין או כאשר הליכי גירושין נכנסים להילוך גבוה, העוינות גוברת והמתח בתא המשפחתי רב. מטרתן בדרך כלל להוציא בכוח את הגבר מהבית, או לנקום ולהפעיל לחץ על מנת להשיג הישגים משפטיים, או כניעה לתכתיבים כאלו ואחרים. תלונת האישה במשטרה גוררת כמעט באופן אוטומטי הרחקה מהבית ובמקרים קיצוניים גם מעצר. הרחקה אוטומטית זו, הנובעת מכך שלמשטרה מחד כמעט ואין כלים לבחון את אמיתות התלונה ומאידך מרצון שלא לקחת סיכון כלשהו, מקנה למתלוננת כוח, אשר למרבה הצער נשים רבות לא מהססות לעשות בו שימוש.
את נפיצותה של התופעה ניתן לייחס להתגייסות המבורכת של המחוקק בשנים האחרונות למיגור תופעת האלימות במשפחה. במסגרת הליך זה, שונו סעיפי חוק; נקבעו עונשי מינימום; רועננו נוהלי חקירות המשטרה; והתרחבה האופציה למתן צווי הגנה כנגד בעלים הנחשדים באלימות. מהלכים אלו, מנוצלים לרעה בחלק מן המקרים והובילו נשים לראות בהליך הפלילי כ"קלף מיקוח" אשר עשוי לעזור להן ב'קרב' כנגד בעליהן, בדרך כלל במסגרת הליך גירושין.
מעמדה של תלונת שווא – בית המשפט והמחוקק
במקרה שנידון בבית המשפט העליון בעניין עתירתו של אדם לביטול צו איסור פרסום שמותיהן של המתלוננות, לאחר שזוכה מעבירות מין כלפיהן, נפסק כי האינטרס למנוע הרתעה של נפגעים בעבירות מין מלהעיד גובר על האינטרס למנוע תלונות שווא. לדברי השופט חשין, "למניעת התופעה של תלונות שווא, קיימים האמצעים והדרכים הקבועים בחוק". כמו כן, לדידו, מבקשת שיטת המשפט – ברמת המאקרו – לעודד נפגעות עבירות מין לפנות לרשויות האכיפה ולהתלונן כדי להגן על הציבור מפני עברייני מין.
עוד נקבע כי לשם הגשמת אינטרס המאקרו – לעודד תלונות על עבירות מין – חייבת שיטת המשפט לכונן מנגנון שיגונן על המתלוננת ברמת המיקרו, שאם לא יעשה כן תירעתנה נפגעות מלהתלונן כנגד הפוגעים, ולהגשמת שאיפה זו שומה על הרשויות לעודד הגשתן של תלונות. אחד האמצעים החשובים ביותר לעידוד הגשתן של תלונות יהיה בנסיכת ביטחון במתלוננת כי הגשתה של תלונה לא תפגע בה.
ואכן, המחוקק יצר מנגנוני הרתעה גם למקרים של תלונות- שווא, והם עבירה של עדות שקר. עם זאת, נכון להיום, הוגשו כתבי אישום מועטים כלפי נשים ו/או גברים שרקמו תלונת שווא כנגד בני זוגם. יש לציין, כי אף לא אחד/ת מהנאשמ/ות שהורשעו בעבירה זו ישבו יום אחד בכלא, והעונש המקסימלי שניתן היה קנס בגובה 30 אלף שקל, וגם זו הייתה החלטה נדירה ביותר.
בהקשר זה חשוב לציין שלנפגע עומדת בכל עת, ללא שום קשר להליך הפלילי, הזכות לתבוע את המתלונן במסגרת הדין האזרחי בגין הזכות לשם טוב; הוצאת לשון הרע; וכל אותם נזקים מוחשיים שנגרמו לו כתוצאה מתלונת השווא כגון הנזק בגין הפסד ימי עבודה להתייצבות בחקירה או למעצר והוצאות שונות כדי להוכיח את חפותו; ועוד.
הנחיית פרקליט המדינה – תחילת הדרך להילחם בתופעה
על אף היחס הראוי להערכה מצד בית המשפט למיגור תופעת האלימות כנגד נשים, אי-הטיפול בתופעת תלונת השווא מעודד נשים לרקום האשמות-שווא על בעליהן. זאת משום שבמקרה זה הן זוכות בנקודות רבות במאבק הגירושים נגד בעליהן, ובד בבד בהגנה מלאה מצד מערכת המשפט. לפיכך, במרץ האחרון יצא עדכון להנחיה מספר 2.5 מטעם פרקליט המדינה בדבר "מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד". ההנחיה מבקשת להגביר אכיפה בעבירות של תלונות שווא ובעבירות של עדות כוזבת או שקרית, בנסיבות ובתנאים המצדיקים זאת, כמפורט בה. בה בעת, מבקשת ההנחיה להבטיח שלא תבוצע אכיפה פלילית בנסיבות שבהן האינטרס הציבורי הכולל אינו תומך בכך.
סעיף 9 בהנחיה מורה שככל שמתעורר חשד שאדם העליל עלילת שווא, העניין יועבר לחקירת משטרה וככלל, ישנו אינטרס ציבורי בהעמדה לדין. ככל שהאמרה גרמה בפועל או הייתה בעלת פוטנציאל לגרום נזק חמור לאדם אחר או לאינטרס הציבורי, וככל שהאמרה ניתנה במסגרת הליך פלילי ונסובה על עבירה פלילית חמורה יותר, תגבר הנטייה להעמיד לדין. כמו כן, ככל שהעד ששינה את הגרסה הוא המתלונן בתיק אשר הביא לפתיחה בחקירה, או שהוא עד מדינה או עובד ציבור שמסר עדות בחקירה במסגרת תפקידו, יגבר האינטרס הציבורי שבמיצוי הדין עמו.
מנגד, ככל שהעד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר, בסופו של יום, גרסת אמת, והנזק שנגרם כתוצאה מהאמרה השקרית אינו חמור, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחקירה, וזאת מתוך אינטרס ציבורי שלא להרתיע עדים מלחזור בהם מגרסתם השקרית המוקדמת. בנוסף, לפי ההנחיה, אם היה העד מתלונן בעבירת אלימות בתוך המשפחה או בעבירת מין, הרי שעקב רגישות הנושא לא תיפתח נגדו חקירה והוא לא יועמד לדין ללא אישור של פרקליט מחוז או משנהו.
דברים אלו מובאים באדיבותו של עו"ד פלילי בנימין בן נתן. אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
