06.12.2019
באנר מתחת לעדכונים מהשטח בכל האתר - צד שמאל (חדש)
באנר מתחת לעדכונים מהשטח בכל האתר - צד ימין (חדש)

פלילי כללי

הכתבות הנצפות באתר

לנאשם נחסכו 22 חודשי מאסר - לטענת התביעה, הסנגור, עו"ד אלון קריטי, עשה מחטף כאשר לא עדכן את בית המשפט ...
לכתבה המלאה >
ביום חמישי האחרון דן בית המשפט העליון בשאלה האם ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני באים במניין ימי מעצר מאחורי סורג ובריח ...
לכתבה המלאה >
במסגרת פעילות אכיפה משטרתית ממוקדת בקלנסוואה, עוכבו לחקירה בעלי בתי עסק באזור בחשד כי החזיקו ברשותם אצעי לחימה, סמים, מחרטה ...
לכתבה המלאה >
לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל משטרת ישראל הודיעה על מתווה מיוחד במסגרתו יבוטלו על ידי המשטרה באופן יזום מאות אלפי ...
לכתבה המלאה >
שופטת בית המשפט השלום ברמלה קבעה כי אין להרשיע חייל בעבירת הספקת משקאות משכרים לקטינים במקום ציבורי, וזאת לאור הסדר ...
לכתבה המלאה >
כתב אישום בגין העסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים הוגש כנגד אדם חרדי שלומד לרבנות. שופטת בית המשפט השלום בפתח תקווה ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט השלום בראשון לציון גזר על שוהה בלתי חוקי שנתפס בשנת 2015 בתוך מדינת ישראל שלוש פעמים ללא אישור ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט העליון מקבל ערעור של נאשם בעבירת שוד, על דרך הפחתת 15 חודשי מאסר שהשית המחוזי, וזאת משום קיומם ...
לכתבה המלאה >
לאחר שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי בגין מעשה מגונה בכוח לאחר שדחף את ידו לתחתוניה של מתלוננת ונגע באיבר ...
לכתבה המלאה >

תלונות שווא בהליך הפלילי

בשנים האחרונות הולכת וצוברת תאוצה תופעת הגשת תלונות שווא במשטרה. שימוש לרעה בהגנות שקבע המחוקק לשם שמירה על הנפגע באמצעות הגשת תלונות שווא, חושף את המתלונן לתביעה בגין הוצאת דיבה ואישום פלילי. תופעה זו יכולה לנבוע מרצון המתלונן להשתמש בכלי ניגוח זה כנגד החשוד, אם זה ממניעים נקמניים ואם זה ממניעים של השגת יתרון משפטי כלשהו.

פורסם ב: 22:45 | 29.01.2017
כותב המאמר: מערכת קרימינלי
תלונות שווא בהליך הפלילי

תלונות שווא כאמצעי להשגת המטרה

תופעה זו מוצאת ביטויה בעיקר בתחום המשפחה, היא ידועה בתחילת הליך גירושין או כאשר הליכי גירושין נכנסים להילוך גבוה, העוינות גוברת והמתח בתא המשפחתי רב. מטרתן בדרך כלל להוציא בכוח את הגבר מהבית, או לנקום ולהפעיל לחץ על מנת להשיג הישגים משפטיים, או כניעה לתכתיבים כאלו ואחרים. תלונת האישה במשטרה גוררת כמעט באופן אוטומטי הרחקה מהבית ובמקרים קיצוניים גם מעצר. הרחקה אוטומטית זו, הנובעת מכך שלמשטרה מחד כמעט ואין כלים לבחון את אמיתות התלונה ומאידך מרצון שלא לקחת סיכון כלשהו, מקנה למתלוננת כוח, אשר למרבה הצער נשים רבות לא מהססות לעשות בו שימוש.


את נפיצותה של התופעה ניתן לייחס להתגייסות המבורכת של המחוקק בשנים האחרונות למיגור תופעת האלימות במשפחה. במסגרת הליך זה, שונו סעיפי חוק; נקבעו עונשי מינימום; רועננו נוהלי חקירות המשטרה; והתרחבה האופציה למתן צווי הגנה כנגד בעלים הנחשדים באלימות. מהלכים אלו, מנוצלים לרעה בחלק מן המקרים והובילו נשים לראות בהליך הפלילי כ"קלף מיקוח" אשר עשוי לעזור להן ב'קרב' כנגד בעליהן, בדרך כלל במסגרת הליך גירושין.

 

מעמדה של תלונת שווא – בית המשפט והמחוקק

במקרה שנידון בבית המשפט העליון בעניין עתירתו של אדם לביטול צו איסור פרסום שמותיהן של המתלוננות, לאחר שזוכה מעבירות מין כלפיהן, נפסק כי האינטרס למנוע הרתעה של נפגעים בעבירות מין מלהעיד גובר על האינטרס למנוע תלונות שווא. לדברי השופט חשין, "למניעת התופעה של תלונות שווא, קיימים האמצעים והדרכים הקבועים בחוק". כמו כן, לדידו, מבקשת שיטת המשפט – ברמת המאקרו – לעודד נפגעות עבירות מין לפנות לרשויות האכיפה ולהתלונן כדי להגן על הציבור מפני עברייני מין.


עוד נקבע כי לשם הגשמת אינטרס המאקרו – לעודד תלונות על עבירות מין – חייבת שיטת המשפט לכונן מנגנון שיגונן על המתלוננת ברמת המיקרו, שאם לא יעשה כן תירעתנה נפגעות מלהתלונן כנגד הפוגעים, ולהגשמת שאיפה זו שומה על הרשויות לעודד הגשתן של תלונות. אחד האמצעים החשובים ביותר לעידוד הגשתן של תלונות יהיה בנסיכת ביטחון במתלוננת כי הגשתה של תלונה לא תפגע בה.


ואכן, המחוקק יצר מנגנוני הרתעה גם למקרים של תלונות- שווא, והם עבירה של עדות שקר. עם זאת, נכון להיום, הוגשו כתבי אישום מועטים כלפי נשים ו/או גברים שרקמו תלונת שווא כנגד בני זוגם. יש לציין, כי אף לא אחד/ת מהנאשמ/ות שהורשעו בעבירה זו ישבו יום אחד בכלא, והעונש המקסימלי שניתן היה קנס בגובה 30 אלף שקל, וגם זו הייתה החלטה נדירה ביותר.


בהקשר זה חשוב לציין שלנפגע עומדת בכל עת, ללא שום קשר להליך הפלילי, הזכות לתבוע את המתלונן במסגרת הדין האזרחי בגין הזכות לשם טוב; הוצאת לשון הרע; וכל אותם נזקים מוחשיים שנגרמו לו כתוצאה מתלונת השווא כגון הנזק בגין הפסד ימי עבודה להתייצבות בחקירה או למעצר והוצאות שונות כדי להוכיח את חפותו; ועוד.


הנחיית פרקליט המדינה – תחילת הדרך להילחם בתופעה

על אף היחס הראוי להערכה מצד בית המשפט למיגור תופעת האלימות כנגד נשים, אי-הטיפול בתופעת תלונת השווא מעודד נשים לרקום האשמות-שווא על בעליהן. זאת משום שבמקרה זה הן זוכות בנקודות רבות במאבק הגירושים נגד בעליהן, ובד בבד בהגנה מלאה מצד מערכת המשפט. לפיכך, במרץ האחרון יצא עדכון להנחיה מספר 2.5 מטעם פרקליט המדינה בדבר "מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד". ההנחיה מבקשת להגביר אכיפה בעבירות של תלונות שווא ובעבירות של עדות כוזבת או שקרית, בנסיבות ובתנאים המצדיקים זאת, כמפורט בה. בה בעת, מבקשת ההנחיה להבטיח שלא תבוצע אכיפה פלילית בנסיבות שבהן האינטרס הציבורי הכולל אינו תומך בכך.


סעיף 9 בהנחיה מורה שככל שמתעורר חשד שאדם העליל עלילת שווא, העניין יועבר לחקירת משטרה וככלל, ישנו אינטרס ציבורי בהעמדה לדין. ככל שהאמרה גרמה בפועל או הייתה בעלת פוטנציאל לגרום נזק חמור לאדם אחר או לאינטרס הציבורי, וככל שהאמרה ניתנה במסגרת הליך פלילי ונסובה על עבירה פלילית חמורה יותר, תגבר הנטייה להעמיד לדין. כמו כן, ככל שהעד ששינה את הגרסה הוא המתלונן בתיק אשר הביא לפתיחה בחקירה, או שהוא עד מדינה או עובד ציבור שמסר עדות בחקירה במסגרת תפקידו, יגבר האינטרס הציבורי שבמיצוי הדין עמו.


מנגד, ככל שהעד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר, בסופו של יום, גרסת אמת, והנזק שנגרם כתוצאה מהאמרה השקרית אינו חמור, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחקירה, וזאת מתוך אינטרס ציבורי שלא להרתיע עדים מלחזור בהם מגרסתם השקרית המוקדמת. בנוסף, לפי ההנחיה, אם היה העד מתלונן בעבירת אלימות בתוך המשפחה או בעבירת מין, הרי שעקב רגישות הנושא לא תיפתח נגדו חקירה והוא לא יועמד לדין ללא אישור של פרקליט מחוז או משנהו.


לאור האמור, אם נתקלתם במצב בו זומנתם לחקירה בגין תלונת שווא נגדכם, מומלץ להיוועץ עם עורך דין פלילי הבקיא בתחום, ובעל ניסיון בתביעות כגון דא.

פורטל קרימינלי לא משאיר תגובות גזעניות , מסיתות ומפלות
תגובות (0 תגובות)
הוסף תגובה

מצא עורך דין פלילי

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין פלילי

עו"ד טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

עו"ד שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

עו"ד ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

עו"ד אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

עו"ד אבי אלפסי

משפט פלילי, יצוג בבית משפט, סגירת תיקים
לעמוד עו"ד

עו"ד גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

מדורי פורום פלילי

נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום
ג׳ני חבשי
ג׳ני חבשי
מנהל הפורום

עורכי דין פלילי

טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

אסף גונן

עורך דין פלילי
לעמוד עו"ד

עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

סיוון חיימוב

התמחות במשפט פלילי
לעמוד עו"ד

אבי אלפסי

משפט פלילי, יצוג בבית משפט, סגירת תיקים
לעמוד עו"ד

יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד
back --> -->