19.10.2019

פלילי כללי

הכתבות הנצפות באתר

לנאשם נחסכו 22 חודשי מאסר - לטענת התביעה, הסנגור, עו"ד אלון קריטי, עשה מחטף כאשר לא עדכן את בית המשפט ...
לכתבה המלאה >
ביום חמישי האחרון דן בית המשפט העליון בשאלה האם ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני באים במניין ימי מעצר מאחורי סורג ובריח ...
לכתבה המלאה >
לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל משטרת ישראל הודיעה על מתווה מיוחד במסגרתו יבוטלו על ידי המשטרה באופן יזום מאות אלפי ...
לכתבה המלאה >
שופטת בית המשפט השלום ברמלה קבעה כי אין להרשיע חייל בעבירת הספקת משקאות משכרים לקטינים במקום ציבורי, וזאת לאור הסדר ...
לכתבה המלאה >
כתב אישום בגין העסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים הוגש כנגד אדם חרדי שלומד לרבנות. שופטת בית המשפט השלום בפתח תקווה ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט השלום בראשון לציון גזר על שוהה בלתי חוקי שנתפס בשנת 2015 בתוך מדינת ישראל שלוש פעמים ללא אישור ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט העליון מקבל ערעור של נאשם בעבירת שוד, על דרך הפחתת 15 חודשי מאסר שהשית המחוזי, וזאת משום קיומם ...
לכתבה המלאה >
לאחר שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי בגין מעשה מגונה בכוח לאחר שדחף את ידו לתחתוניה של מתלוננת ונגע באיבר ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט השלום באשקלון מזכה נאשם באחת מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום שעניינן צייד חיות בר, ומטיל עליו ענישה בצד ...
לכתבה המלאה >

שיקולי ענישה בהליך הפלילי

לעיתים קרובות מופנית ביקורות קשה על מדיניות הענישה הנהוגה בבתי המשפט בארץ, רוב הציבור אינו מבין כיצד שופטים מלומדים שבעיני הציבור מטרתם העיקרית היא עשיית צדק גוזרים עונשים שנראים מקלים באופן יחסי על נאשמים בעבירות קשות. כאשר שופט גוזר את עונשו של נאשם בעבירה כלשהי הוא מתחשב במספר שיקולים אשר אמורים לאזן בין מכלול האינטרסים הקיימים, חלק מהשיקולים הללו אינם ידועים לציבור הרחב ומכאן נובע הפער. במאמר זה נפרט אודות שיקולי הענישה

פורסם ב: 20:20 | 22.11.2017
כותב המאמר: מערכת קרימינלי
שיקולי ענישה בהליך הפלילי

מטרות הענישה

בכדי להבין נכון יותר את שיקולי הענישה עלינו להציג ראשית את מטרות הענישה ולאחר שנבין את המטרות של הענישה נוכל לשבץ את השיקולים שבית המשפט שוקל בהתאם למטרות אלה.


גמול – גמול הוא שיקול מרכזי בענישה. יש להתאים את העונש למעשה ללא קשר לתוצאותיו של המעשה, לחברה קמה החובה להעניש את העבריין מתוך תחושת צדק, והמטרה תהיה החזרת האיזון שהופר כתוצאה מהפגיעה. עקרון ההלימה עליו נפרט בהמשך, מהווה נדבך מרכזי בענישה שמטרתה היא גמול. הגמול נבדל מהנקמה שכן נקמה היא שחרור יצרים של הפרט מדובר באקט רגשי ואילו הגמול נעשה על ידי המדינה כאקט מחושב.


מניעה – מדובר במניעה פיזית מביצוע של עבירות פליליות. כיום האמצעי הנהוג הוא כליאת העבריין באופן שמרחיק אותו מהחברה ומונע ממנו להפר נורמות חברתיות. דוגמה נוספת לכך היא שלילת רישיון נהיגה אשר מונעת מהעבריין לבצע עבירות תעבורה נוספות.


תועלתנות/הרתעה – מטרה זאת מדגישה את המימד ההרתעתי, התפיסה התועלתנית גורסת שתפיסת הגמול היא מוטעה משום שהיא מבוססת על שיקולים ערכיים ומוסריים שלמדינה לא צריכה ליהות בהם יד, עליה לדאוג באופן תועלתני לאזרחי ולה לחנכם על פי אמות מידה מוסריות מסוימות. על כן, אלו שתומכים במטרה הזאת טוענים שהמטרה היחידה של הענישה היא ליצור הרתעה חזקה שתמנע נזק.


שיקום – בעבר שיקולי השיקום תפסו מקום נכבד יותר בעת גזירת העונש, אך בעקבות התגברות הפשיעה חשיבותו של השיקום פחתה ושיקולי ההגנה על החברה עלו. רבים מאמינים שבתור חברה עלינו לדאוג לשיקומם של אלה שנמצאים במקום לא טוב בחייהם בכדי להוביל לרווחה כללית, ישנם מספר גופים אשר מראיינים עבריינים ובוחנים האם הם מתאימים לתוכניות שיקום שונות. בישראל פועל שירות המבחן אשר לעיתים קרובות מגבש המלצה כלפי עבריין בהתאם להתאמתו לתוכנית טיפולית ושיקומית. שירות המבחן מכין תסקיר לעניין העונש בו הוא ממליץ לשופט על ענישה מסוימת שתטיב עם העבריין ועם החברה כולה.

 

תיקון 113

מלאכת גזירת הדין היא מלאכה קשה ומורכבת, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז-1977,  הידוע בכינוי "חוק הבניית שיקול הדעת בענישה" חלה חובה על השופטים לפרט את השיקולים שהם בחרו בעת גזירת עונשו של הנאשם. כמו כן, תיקון זה נועד לצמצם את שיקול דעתו של בית המשפט כך שהוא מפרט את אותם שיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת גזירת עונשו של הנאשם. עוד קובע תיקון 113 כי העיקרון המנחה בענישה בישראל חייב להיות עקרון ה"הלימה" והכוונה היא שיש לגזור עונש אשר הולם את נסיבות העבירה שבוצעה.

 

שיקולי ענישה

לאחר שהבנו את המטרות הכלליות של הענישה עלינו להבין אילו שיקולים שוקל בית המשפט בעת גזירת העונש וכיצד שיקולים אלו מתיישבים עם מטרות הענישה. בעת מתן גזר הדין שוקל בית המשפט שיקולים כלליים ושיקולים אינדיבידואלים. בין השיקולים הללו נכללים שיקולים לחומרה ולקולה, באופן שמאזן בין החשיבות הרבה שבהגנה על שלום הציבור מחד ובין הפגיעה בנאשם ובני משפחתו מצד שני.


שיקולים לחומרה:

עבר פלילי של הנאשם – בעת הטיעונים לעונש נחשף בית המשפט לראשונה לעברו הפלילי של הנאשם, בית המשפט ייטה להטיל על נאשם אשר נושא לחובתו עבר פלילי כבד, עונש חמור יותר מנאשם שביצע עבירה בפעם הראשונה.


חומרת העבירה – ישנם הבדלים בין חומרת העבירות השונות. הבדלים אלה נגזרים מעוצמת הפגיעה בערכים מסוימים החשובים לנו כחברה, למשל עבירה של גניבת פריט זול חמורה פחות מעבירת אלימות. ככל שעבירה חמורה יותר בית המשפט יחמיר עם עונשו של הנאשם.


נפיצות העבירה בציבור – ישנן עבירות אשר נחשבות למכת מדינה לדוגמה גניבת רכבים או עבירת הפגע וברח, במידה ומדובר בעבירה כזו אשר מהווה מכת מדינה עולה רצון להחמיר את הענישה בגינה בכדי להעביר מסר לציבור ולהילחם בכוח בתופעה.


מידת הפגיעה בקורבן -  פגיעה משמעותית בגופו או בנפשו של קורבן העבירה תהווה נסיבה להחמרה בעונשו של הנאשם.


הגנה על שלום הציבור ובטחונו – ככל והנאשם מסוכן לציבור בית המשפט ייטה להרחיק אותו מהחברה לתקופה ארוכה, שיקול זה מצטרף לשיקולים של תגמול והרתעה שכפי שלמדנו מהווים בעצם את מטרות הענישה הכלליות ומכאן חשיבותם.

 

שיקולים לקולה:

העדר עבר פלילי – העדר עבר פלילי מהווה נסיבה המצדיקה הקלה בעונשו של הנאשם ובדרך כלל בית המשפט יעדיף לתת מקום גדול יותר לענישה שיקומית בעניינו של נאשם ללא עבר פלילי.


הודייה בעבירה, לקיחת אחריות וחרטה – במידה והנאשם הודה באשמה  - הדבר חוסך זמן שיפוטי יקר לבית המשפט ובכך מקדם את היעילות שהיא ערך מרכזי וחשוב לבתי המשפט. כמו כן, הבעת חרטה מעידה על הפנמה והבנה ערכית של הפסול במעשיו של העבריין דבר אשר ייזקף לזכותו.


נסיבות אישיות/משפחתיות – בית המשפט נוטה פעמיים רבות להתחשב בנאשמים בעלי נסיבות אישיות או משפחתיות מיוחדות וחריגות כמו מצב כלכלי קשה, בני משפחה הנסמכים על הנאשם מבחינה כלכלית, מצב בריאותי או נפשי קשה ונסיבות חיים קשות.


אפשרות שיקום הנאשם – כפי שראינו שיקומם של הנאשמים הוא חלק ממטרות הענישה וכאשר נאשם מסוים מתאים לתכנית שיקומית בהתאם להמלצתו של שירות המבחן ייטה בית המשפט להטיל עליו ענישה שתתאים להמלצותיו של שירות המבחן מתוך מטרה לשקמו ולהטיב עם החברה כולה.

 

לסיכום

הענישה בהליך הפלילי היא כלי בידי מערכת השלטון שנועד להכווין את התנהגותם של האנשים וכן בכדי לשמור על שלמות גופם ורכושם של האזרחים במדינה. הענישה למעשה נועדה להגן על האינטרסים החשובים ביותר לאדם. ענישה עלולה לפגוע בזכויות אדם בסיסיות כמו הזכות לחירות וחופש התנועה על ידי כליאה של אנשים. אך יחד עם זאת, היא גם עשויה לשקם אנשים שנמצאים בתחתית הסולם החברתי ולהפוך אותם לאנשים נורמטיבים אשר מועילים לחברה. מלאכת גזירת הדין הנה קשה ומורכבת ועל כן במידה ואדם מסתבך בפלילים עליו לפנות לעורך דין פלילי אשר ייצג אותו באופן מקצועי.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני. 

 

פורטל קרימינלי לא משאיר תגובות גזעניות , מסיתות ומפלות
תגובות (0 תגובות)
הוסף תגובה

מצא עורך דין פלילי

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין פלילי

עו"ד אבי אלפסי

משפט פלילי, יצוג בבית משפט, סגירת תיקים
לעמוד עו"ד

עו"ד ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

עו"ד טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

עו"ד יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

עו"ד שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

עו"ד גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

מדורי פורום פלילי

נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום
ג׳ני חבשי
ג׳ני חבשי
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום

עורכי דין פלילי

עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

אבי אלפסי

משפט פלילי, יצוג בבית משפט, סגירת תיקים
לעמוד עו"ד

אסף גונן

עורך דין פלילי
לעמוד עו"ד

שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

סיוון חיימוב

התמחות במשפט פלילי
לעמוד עו"ד
back --> -->