הלכת יששכרוב - פסילת ראיות בהליך הפלילי

פסק הדין הידוע והמוכר בישראל לעניין פסילת ראיות הוא בעניין יששכרוב (ע״פ 5121/98 טוראי רפאל יששכרוב נ׳ מדינת ישראל), בו אימץ בית המשפט העליון כלל פסילה פסיקתי של ראיות שהושגו שלא כדין.

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת דורית ביניש, היא שכתבה את פסק הדין בעניין יששכרוב, וסיכמה את הדוקטרינה הפסיקתית לפסילת ראיות. שם קבעה, כי בהתאם לדוקטרינה, לבית המשפט שיקול דעת לפסילת קבילותה של ראיה בפלילים, אם נוכח לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין וקבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן שלא בהתאם לגדריה של פסקת ההגבלה.

עוד אמרה, כי מדובר בנוסחת איזון עקרונית השואפת להשגת פשרה ראויה בין מכלול הזכויות והאינטרסים הרלוונטיים לשאלת קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין. בין הזכויות והאינטרסים האמורים, הזכירה השופטת עקרונות של חשיפת האמת, לוחמה בעבריינות, והגנה על שלום הציבור ועל זכויות נפגעי העבירה מחד, מול הגנה על זכויות הנאשם והגינות ההליך הפלילי מאידך.

השלב הראשון

השלב הראשון בדוקטרינה הוא בדיקה האם הראיה הושגה שלא כדין. פסק הדין קובע כי ״שלא כדין״ משמעו שהראיה הושגה על ידי שימוש באמצעי חקירה או סמכויות אכיפה מנוגדים להוראה הקבוע בדין; באמצעים בלתי הוגנים; או באמצעים הפוגעים שלא כדין בזכות יסוד מוגנת.

הלכת יששכרוב מתייחסת לכל סוגי הראיות – הודאות, הודעות וראיות חפציות, ואף לראיות הנובעות מראייה שהושגה על ידי שימוש באמצעים פסולים.

מדובר למשל בחיפוש ללא חשד סביר, ללא עילת חיפוש או ללא עדים; שימוש בסמכויות עיכוב ומעצר בהיעדר הסמכה או לתקופת זמן שאינה כדין; גביית אמרות חשודים תוך פגיעה בזכות ההיוועצות או בזכות השתיקה או תוך שימוש באלימות מצד החוקרים; איסוף ראיות פורנזיות כמו בדיקת סמים שלא כדין; ועוד.

השלב השני

במידה ונקבע כי הראיה אכן הושגה שלא כדין, בית המשפט מפעיל נוסחת איזון, ומיישם אותה על פי שיקול דעתו, בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ובהתאם למספר אמות מידה מנחות:

1. מידת אי החוקיות שהובילה להשגת הראיה

כלומר בית המשפט בוחן את חומרת ההפרה; האם בוצעה בזדון או בתום לב; האם קיימות נסיבות מקלות מבחינת הרשויות; האם ניתן היה להשיג את הראיה בדרך אחרת; האם הראיה היתה עשויה להתגלות בכל מקרה.

מדובר למעשה בבחינה של רמת אי החוקיות – האם מדובר בהפרה קלה או חמורה, תוך אבחנה בין דרגות שונות של אי חוקיות. כך למשל, חיפוש שנערך ללא עילה או ללא כל חשד, מגלם אי חוקיות צורמת יותר, מאשר חיפוש שנערך על פי עילה חוקית, אך אחד התנאים הטכניים לעריכתו הופר. ככל שאי החוקיות רבה יותר, תגדל הנטייה לפסול את הראיה.

שאלה נוספת שעולה בשלב זה של האיזון, נוגעת להתנהלות הרשות, והאם פעלה בזדון או בתום לב, כאשר לפי הלכת יששכרוב גם פעולה בתום לב אינה בהכרח מונעת את פסילת הראיה כאשר הדבר מתחייב מההגנה על זכותו של הנאשם להליך פלילי הגן.

2. הקשר שבין האמצעי הפסול לראיה

כאן שואל בית המשפט באיזו מידה אי החוקיות עשויה להשפיע על מהימנותה וערכה ההוכחתי של הראיה; האם קיומה של הראיה הוא עצמאי ונפרד מאי החוקיות שהיתה כרוכה בהגשתה.

כלומר, השאלה שעולה היא האם אי החוקיות פוגעת במהימנות הראיה. הסוגיה רלוונטית בדרך כלל למקרים של הודאות חשודים, כאשר שימוש באמצעים פסולים כמו תרגילי חקירה שלא כדין, חקירה שלא כדין, או פגיעה בזכויות החשוד בחקירה, עשויות להביא חשוד להודות הודאת שווא תחת לחץ. כך, אם אחד הערכים העומדים בבסיס הדוקטרינה הוא של חשיפת האמת העובדתית, כאן הערך פועל דווקא לכיוון של פסילת ראיה, ולא של הכשרתה.

באשר לראיות חפציות, נקבע כי בנסיבות בהן אין באמצעי החקירה הבלתי כשרים כדי להשפיע על תוכן הראיה, הדבר עשוי להוות שיקול בעד קבלתה במשפט. ואולם, במקרים רבים פסל בית המשפט ראיות על אף שלא היתה מחלוקת בדבר מהימנותן. כמו כן, שאלת הפגיעה במהימנות אינה עומדת לבדה ויש לבדוק אם קיומה של הראיה הוא עצמאי ונפרד מאי החוקיות שהיתה כרוכה בהשגתה. כלומר נראה כאן דגש על הקשר בין אי החוקיות לבין תפיסת החפץ, כך שהשאלה העיקרית היא האם החפץ התגלה כתוצאה ישירה של ההתנהלות הבלתי חוקית.

3. הנזק מול התועלת החברתית במצב בו נפסלת הראיה

בשלב הזה בוחן בית המשפט את חומרת העבירה וחיוניות הראיה לצורך הרשעה. במילים אחרות, בית המשפט בוחן עד כמה הראיה חשובה להוכחת האשמה, ולצד זאת בוחן את חומרת העבירה.

בפועל, הגוף התובע מעלה טענות רבות בדבר חומרת העבירה כמספיקה למניעת פסילה של ראיה על פי הלכת יששכרוב. ואולם, בפסק הדין נאמר כי מצב כזה עלול להביא לסיטואציה שדווקא בחקירת פשעים חמורים בהם זכותו החוקתית של הנאשם לכבוד ולחירות ראויה להגנה משמעותית, תפתח ההקפדה על הכללים לניהול חקירה הוגנת ותקינה.

מנגנונים נוספים לפסילת ראיות 

לצד הלכת יששכרוב, קיים מארג של טענות הגנה נוספות שיכולות להישמע בהקשר של ראיות שהושגו באופן לא חוקי. כך בין היתר הלכת בורוביץ שקדמה להלכת יששכרוב, שקבעה כי האינטרסים שבשמירת שורת הצדק וההגינות עשויים אף להצדיק את פסילת קבילותן של ראיות מסוימות משיקולים החורגים במוצהר מחקר האמת העובדתית הצרופה.

לצד הלכת יששכרוב, והלכת בורוביץ המסייעת במקומות שהלכת יששכרוב אינה מספיקה בהם, עשויות לעלות טענות הגנה גם בהתאם לפקודת הראיות הדורשת כי הודאתו של נאשם תינתן באופן חופשי ומרצון וללא שמופעלים עליו לחצים שאינם לגיטימיים.

לסיכום, ברור שמדובר בסוגיה רגישה המנסה לאזן את חשיבות זכויותיו של חשוד מחד, ועדיין לאפשר הגעה לחקר האמת והצגת הראיות בבית המשפט מאידך. מכאן, הסתייעות בייצוג של עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה היא קריטית ביותר, כאשר עורך דין הבקיא בהלכה ידע להעלות את הטענות הרלוונטיות ולהטות את האיזון האמור לטובת זכויותיו של החשוד, והגנה על זכותו להליך פלילי הוגן.

דברים אלו מובאים באדיבותו של עו"ד פלילי בנימין בן נתן. אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי