בקשת חנינה מהנשיא
סמכות החנינה שהוענקה לנשיא מדינת ישראל הינה סמכות של "חסד ורחמים" הנתונה לנשיא המדינה ומיועדת למקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן אשר מאפשרות לחון את המבקש. ישנם מספר סוגי חנינות ביניהן: חנינה להפחתת עונש מאסר, חנינה להפחתת עונש פסילת רישיון וחנינה לצורך מחיקת רישום פלילי באמצעות קיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה. מוסד החנינה אינו חלק ממערכת המשפט והוא אינו משמש כערכאת ערעור. על כן השיקולים אשר נלקחים בחשבון בהחלטה האם לחון אדם מסוים שונים מהשיקולים אשר מפעיל בית המשפט
בישראל על פי סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, לנשיא קיימת סמכות להעניק חנינה לעבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתת העונש או המרתו לעונש מסוג אחר. המחלקה המשפטית בבית הנשיא אחראית לטיפול בבקשות החנינה אשר מוגשות לנשיא.
בשל הצורך באיסוף המידע הרלוונטי במהלך ההליך לבדיקת בקשת החנינה וקבלת חוות דעת מהגורמים המוסמכים, הטיפול בבקשה הנו טיפול ממושך אשר עשוי לקחת תקופת זמן לא מבוטלת.
נשיא המדינה ידון בבקשת חנינה רק כאשר מוצו כל ההליכים המשפטיים האפשריים בעינינו של המבקש. נפגעי עבירות מין או אלימות זכאים לכך שקולם יישמע בטרם תתקבל החלטה לחון את הנאשם אשר פגע בהם, בקשתם תוגש בכתב במידה והם מעוניינים בכך.
בעוד שהמערכת המשפטית מונחית על ידי שיקולים של גמול והרתעה ועל כן מחויבת להטיל על נאשמים עונשים שטומנים בחובם גם מסרים חברתיים במהלך גזירת הדין, הרי שהסמכות אשר ניתנת למוסד החנינה מאפשרת לו לקחת בחשבון שיקולים אחרים אשר קשורים למרקם החיים הייחודי של הנאשם והבעיות אשר עולות ממנו.
מי רשאי להגיש בקשת חנינה ובאילו מקרים?
כל אדם רשאי לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה בעצמו, באמצעות בא כוחו או באמצעות בני משפחה מדרגה ראשונה.
נשיא המדינה רשאי להקל על נאשמים באמצעות הפחתה של עונש המאסר או המרתו בעונש אחר, הקלה בעונשי פסילת רישיון, הקלה בעונשי קנסות שהוטלו על ידי בית המשפט והקלה בעונשי קנסות תעבורה. כמו כן נשיא המדינה מוסמך לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה שחלות על רישום פלילי אשר לא הסתיימו בזיכוי הנאשם.
מקרה נוסף בו לנשיא המדינה ישנה סמכות הוא בקציבת מאסרי עולם, הנשיא מוסמך לקצוב עונש מאסר ולהעמידו על תקופת מאסר מוגדרת. על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 המלצה לנשיא המדינה בנושא קציבת מאסרי עולם ניתנת על ידי ועדה בראשות שופט. חשוב לציין, שעינינו של אסיר עולם לא יובא בפני הוועדה לפני שחלפו 7 שנים מיום מאסרו, כאשר מדובר באסיר עולם הנושא עונש מאסר של שני מאסרי עולם מצטברים או יותר לא יובא עינינו לדיון בוועדה בטרם יחלפו 15 שנות מאסר.
ביוני 2017 חוקקה הכנסת חוק חדש המאפשר לקבל חנינה מהנשיא גם בדין משמעתי, ומעתה רשאי נשיא המדינה לחון גם בעל מקצוע אשר הוטלה עליו סנקציה עונשית מטעם ארגון מקצועי כמו לשכת עורכי הדין או לשכת רואי החשבון בישראל.
סוגי חנינות
חנינה גורפת לעומת חנינה קצובה: חנינה גורפת מבטלת את העונש וגם את ההרשעה הפלילית בעבירה שהובילה להטלת העונש. לעומת זאת חנינה קצובה מתייחסת לקיצור העונש אשר הוטל על הנאשם.
חנינה לאדם לעומת חנינה לקבוצה: לעיתים ניתן לתת חנינה גם לקבוצת אנשים אשר עומדים בקריטריונים מסוימים ולא רק לאדם פרטי כפי שנהוג לחשוב, עם זאת הסמכות לחון קבוצה של אנשים היא בלעדית לכנסת ונשיא המדינה מוסמך לחון רק חנינה פרטית.
חנינה כללית: מדובר בחנינה גורפת למספר רב של אסירים בכל בתי הכלא בדרך כלל מדובר בחנינה בעקבות אירועים לאומיים ופוליטיים יוצאי דופן, בישראל החנינה הכללית גם היא אינה בסמכותו של נשיא המדינה והיא נקבעת בחוק שהכנסת מחוקקת דוגמה לכך היא חוק החנינה התשכ"ז-1967 לרגל הניצחון במלחמת ששת הימים.
מה צריכה לכלול בקשת החנינה?
הליך בקשת החנינה כרוך בבירוקרטיה רבה, בבקשת החנינה יש לציין פרטים אישיים של המבקש, פירוט הבקשה - כלומר על מה מתבקשת החנינה, פרטים אודות העבירה ואודות החלטות בית המשפט בעניין, פרטים על בקשות חנינה קודמות במידה והוגשו ומועד תחילת ריצוי העונש לגביו מבוקשת החנינה. כמו כן, בבקשה חשוב לציין נימוקים שעשויים להצדיק מתן חנינה כמו: נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות אישיות ומשפחתיות מיוחדות, טעמים רפואיים, טעמים סוציאליים, מצב כלכלי, תרומה לחברה(שירות צבאי, שירות לאומי, פעולות התנדבות) ונסיבות חדשות שהתגלו לאחר מתן גזר הדין במידה והיו כאלה.
לנימוקים יש לצרף מסמכים רלוונטיים אשר מאשרים את נכונותם כמו חוות דעת רפואיות, מסמכים מגורמים סוציאליים ועוד. ככל שהבקשה תהיה מנומקת יותר כך יגדל הסיכוי לקבל אישור על בקשת החנינה.
במידה והבקשה שהוגשה לנשיא אינה מאושרת ישנה אפשרות להגיש בקשה חדשה לאחר כחצי שנה. חשוב לציין שלא מדובר בערעור על החלטתו של הנשיא, אלא הגשה מחדש, הגשה אשר כוללת נסיבות חדשות אשר התגלו או מסמכים שלא צורפו לבקשה הראשונה.
לסיכום
הסמכות אשר הוענקה לנשיא המדינה לחון אסירים במסגרת ההליך הפלילי היא התחנה האחרונה בהליך הפלילי וההזדמנות האחרונה לקצר או להקל בעונשם של מי שהורשעו בפלילים במסגרת ההליך הפלילי ומכאן נובעת חשיבותו הרבה של ההליך. כמו כן, מלבד הקלות בעונשים נשיא המדינה מוסמך לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה של רישום פלילי משטרתי. הליך הגשת הבקשה לנשיא המדינה הוא הליך מורכב, ועל כך חשוב להיעזר בעורך דין פלילי מנוסה אשר מכיר את הפרוצדורה והנימוקים שיש לציין בבקשה.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
