קטינים בהליך הפלילי
למרות גילם הצעיר וחוסר בשלותם המנטלית גם קטינים ובני נוער עלולים להסתבך בפעילות פלילית, להיעצר, להישפט ואף להיענש בהתאם לחומרת העבירה אותה ביצעו. ואולם, מאחר והקטינים אינם נחשבים לבגירים על פי חוק, ההליך הפלילי בעניינם הוא מעט שונה ובאופן כללי סלחני ומקל יותר, במאמר הקרוב נפרט אודות השוני בהליך הפלילי של קטינים לעומת זה של בגירים
קטין, מאיזה גיל?
ראשית נתחיל בהגדרה של קטינות. על פי חוק במדינת ישראל כל מי שבעת ביצוע העבירות היה מעל גיל 12 ומתחת לגיל 18 נחשב לקטין. חשוב לציין, כי לא ניתן להעמיד לדין ילדים בני פחות מגיל 12. שכן קיימת חזקה שגיל זה הוא הגיל בו מתגבשת המודעות למעשים הפליליים וילד מתחת לגיל זה אינו בוגר דיו בכדי להבין את חומרת מעשיו ואת ההשלכות של ההליך הפלילי כלפיו, ועל כן אין טעם להעמידו לדין. יחד עם זאת, אין זה אומר שלא יהיו השלכות למעשיו של הילד, אלא שהם יטופלו במסגרת אזרחית. נער שהיה מעל גיל 18 בזמן ביצוע המעשה האסור יישפט כבגיר ולא יינתנו לו הזכויות המגיעות לקטין אלא במקרים מיוחדים. בנוסף, קטין שהינו מתחת לגיל 13 יש חובה להתייעץ עם קצין מבחן לנוער בטרם מוגש כנגדו כתב אישום. עקרון נוסף בחוק קובע כי כתב אישום שהוגש כנגד קטין, יוגש תוך שנה ממועד ביצוע העבירה. במידה ורוצים להגיש כתב אישום לאחר שחלפה שנה, יש צורך מיוחד מהיועץ המשפטי לממשלה לשם כך.
מדוע קטינים זכאים ליחס מיוחד בהליך הפלילי
האיסורים אשר קבועים בחוק העונשין תשל"ז-1977 נוגעים לכולם, עם זאת קטינים שנחשדים בביצוע עבירה זכאים לזכויות רבות יותר במסגרתו של ההליך הפלילי מאשר בגירים, מתוך הבנה כי קטין הוא עדיין ילד והוא אינו מסוגל להתמודד עם מצבים קשים ומלחיצים, כמו חקירת משטרה מעצר ועוד - כפי שאדם מבוגר יכול להתמודד. כמו כן ישראל חתומה על אמנת זכויות הילד הבינלאומית אשר קובעת שטובת הילד צריכה תמיד להילקח בחשבון ולאורכו של כל ההליך הפלילי. שני החוקים העיקריים המסדירים את סוגיית הקטינים בישראל הם חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א 1971, והם נחקקו לאור העקרון של טובת הילד. חוקים אלה קובעים כי כבוד הילד, שיקומו, הטיפול בו והאפשרות שלו להשתלב שוב בחברה יילקחו בחשבון בכל הליך שננקט כנגדו ולכן קטינים יקבלו בדרך כלל עונש מקל יותר מאשר בגיר שביצע את אותה עבירה עם אותן נסיבות.
מה הן הזכויות המיוחדות אשר מגיעות לקטינים?
הזכות להשתתף בהחלטה המתקבלת לגביו: לכל קטין הזכות להביע את עמדתו בנוגע להחלטה משפטית שצריכה להתקבל לגביו. למשל, החלטה להוציא אותו מהבית למעון או פנימייה. בית המשפט יקשיב לעמדתו של הקטין ויתחשב בה, אך הוא אינו מחויב לה.
ייצוג על ידי עורך דין מטעם המדינה: כל קטין שמואשם בפלילים זכאי לייצוג חינם מטעם הסנגוריה הציבורית.
הזכות לסודיות וחסיון: דיונים בעניינם של קטינים יתנהלו בדלתיים סגורות. מלבד הצדדים עצמם אף אדם אינו רשאי להיכנס לדיונים בעניינו של קטין אלא בהחלטה מפורשת וברשות בית המשפט. כמו כן, לא ניתן יהיה לפרסם את שמו או את תמונתו של קטין שנחשד בביצוע מעשה פלילי בתקשורת.
זכויות של קטינים במהלך חקירה משטרתית: קטין אשר חשוד בפלילים לא ייחקר בתחנת משטרה בשעות הלילה למעט מספר סייגים הקבועים בחוק. כמו כן, החוקר יודיע לקטין שזכותו להיוועץ בעורך דין פלילי ביחידות, וכן על זכותו לנוכחותו של הורה או קרוב אחר במהלך החקירה. בנוסף לכך, על החוקר להודיע לעורך דינו של הקטין על כך שהקטין נחקר והחוקר יידע את הקטין כי זכותו לקבל סיוע של עורך דין מהסנגוריה הציבורית במידה והוא זכאי לכך. כמו כן קיימת, חובת הודעה להוריו של הקטין ללא כל דיחוי על הגעת הקטין לחקירה. אי מסירת הודעה להוריו של הקטין או לקרוב אחר בשל העדר אפשרות לאתרם תתועד בכתב. ואולם, קצין משטרה יכול בהחלטה מנומקת בכתב למנוע נוכחות של הורה או קרוב לקטין במידה והוא סבור ונוכחות שכזו תפגע בהליכי החקירה.
שיקולי ענישת קטנים בהליך הפלילי
בית המשפט לנוער הוא בית משפט מיוחד שהוקם למען שפיטה של קטינים ובני נוער והשופטים בו הינם מומחים בניהול תיקים של קטינים. שיקולי הענישה בבית משפט זה הינם שונים לחלוטין מאלו שבבתי המשפט הרגילים. שכן נקודת המוצא בעניינו של בגיר שהורשע בדין הנה גמול על מעשיו הרעים, מניעת הסיכון הנשקף ממנו והרתעה, ורק לבסוף מובאים בחשבון שיקולי השיקום. לעומת זאת, בעניינו של נאשם שהוא קטין באים בחשבון קודם כל שיקולי השיקום ומיצוי דרכי הטיפול בקטין, כאשר מאסר בפועל הנו האופציה האחרונה, עונש אשר נגזר על נאשם רק במקרים החומרים ביותר אשר מצדיקים זאת. כמו כן, בית המשפט לנוער מעולם אינו מרשיע קטין מבלי לקבל תסקיר משירות המבחן, תסקיר אשר מכיל בין היתר המלצה טיפולית לגבי הנאשם הקטין. הסיבות לכך נעוצות בעובדה שקטינים נחשבים לכאלה שיש להם פוטנציאל שיקום גדול מעצם גילם הצעיר והסיכויים שיחזרו למוטב וילכו בדרך הישר הנם גבוהים בהרבה מסיכוייהם של נאשמים בגירים.
לסיכום
כפי שראינו הליכי החקירה והשפיטה של הקטינים במדינת ישראל שונים מאלו של הבגירים, השוני בא לידי ביטוי בהקלות שניתנות לקטינים וההעדפות להליך שיקומי וטיפולי בעניינם מתוך מקום שמכיר באינטרס הציבורי של הגדלת סיכוייו של הקטין להשתקם ולגדול כאדם נורמטיבי, אשר עובד, תורם לחברה ולא מהווה עליה נטל, ומתוך תפיסה שהנער אינו בשל דיו כדי להבין את חומרת מעשיו באופן מלא. המורכבות והשוני של טיפול בחשודים ונאשמים קטינים דורשת יצירתיות רבה ומומחיות ועל כן במידה וקטין נעצר ונדרש לחקירה פלילית עליו לפנות במהירות לעורך דין פלילי אשר מומחה בעבירות נוער.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
