אי הרשעה בתיקי סמים-האם אפשרי?
בתור אדם נורמאטיבי מהשורה, חטאת ונתפסת בעת שהשתמשת בסמים קלים. למעשה, עשית מעשה שחלק ניכר מאזרחי ישראל עושים גם כן מידי יום. אך עתה, עתיד להיות מוגש נגדך כתב אישום בגין עבירה זו, בגינו אתה מסתכן ברישום פלילי שעשוי לפגוע קשות בקרירה שלך, וזאת למרות שרק רצית לעשן בהנאה. מה תוכל לעשות כדי למנוע את רוע הגזירה?
עבירות סמים בישראל:
בישראל חל איסור על כל שימוש בסם המוגדר כאסור, בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג- 1973. ברירת המחדל היא שלמעשה שכל מה שאסור- מותר. כך שככל שסם מסוכן לא מוגדר בתוספת של הפקודה בתור סם "מסוכן ואסור" הרי שאין איסור חוקי לעשות בו שימוש. כך, לשם המחשה, מפעם לפעם כאשר קיימת תופעה של שימוש בסמים שלא מוגדרים כאסורים, המחוקק ממהר לתקן את הפקודה. כך נעשה למשל עם סם הפיצוציות "חגיגת" שהיה נפוץ בעבר וכיום הוא מוגדר כאסור. עוד סמים מסוכנים האסורים בישראל בהתאם לפקודה, הם: קנאביס, קוקאין, הרואין, וחשיש (שמוגדר בתור "שרף של קנאביס", קרי: מופק מאותו צמח).
פקודת הסמים מגדירה מספר עבירות של אחזקה או שימוש בסמים מסוכנים. העבירה המוכרת והנפוצה ביותר היא עבירת "האחזקה לשימוש עצמי", המוגדרת כעבירה שעונשה עשוי להגיע ל- 3 שנות מאסר. האבחנה בין אחזקה לצרכי שימוש עצמי לבין אחזקה שלא לשימוש עצמי, נבחנת בהתאם לכמות שנתפסה אצל החשוד, שכן הפקודה מגדירה בתוספת את כמות המקסימום שמעבר לה האחזקה מוגדרת כאחזקה שלא לשימוש עצמי. לדוגמא: אחזקה של קנאביס עד 15 גרם מוגדרת בתור אחזקה לשימוש עצמי. אחזקה של קוקאין או הרואין עד לכמות של 0.3 גרם, מוגדרת גם היא בתור אחזקה לשימוש עצמי. אחזקה של מעבר לכמויות המתוארות, הינה החזקה שמוגדרת בחוק שלא לצריכה עצמית.
הפקודה קובעת גם עונשים חמורים על עבירות של אחזקה לצרכי ייצור וגידול סמים, אז העונש עומד על 20 שנות מאסר. העונש על מכירת סמים לקטינים עומד על 25 שנות מאסר. כמו כן, העונש על אחזקת סמים בכמות המגודרת לשימוש עצמי, בשטח בית ספר, במקרים שבהם החשוד לא לומד בבית הספר, עומד על 5 שנות מאסר.
בניגוד לסברה רווחת, לא רק שימוש בסמים או אחזקת סמים היא אסורה, אלא שהפקודה אוסרת גם על אחזקה של כלים להכנה או הפקה של סמים אסורים (לדוגמא: "באנג"). העונש על אחזקת כלים או מכירתם עומד על 20 שנות מאסר. עם זאת, ככל שהחשוד הוכיח כי מדובר בכלים שנועדו להפקה לשימוש עצמי, אז העונש עומד על 3 שנים (בכל המקרים ניתן גם להטיל קנס).
"אי הרשעה"- מה הכוונה?
למרות שלהלכה עבירות סמים נחשבות לעבירות חמורות, המציאות מלמדת שלא אחת אנשים שנאשמים באחזקת סמים (אפילו לא לשימוש עצמי) הם לרוב אנשים מן היישוב שסה"כ רצו "לעשן" ולא מעבר לכך. אך באותה נשימה חשוב לזכור שלנגע הסמים יכולות להיות גם השלכות בריאותיות חמורות וחברתיות.
לשם כך, ולא רק, המחוקק מאפשר לבית המשפט לנהוג בשיקול דעת במקרים מסוימים. אותו שיקול דעת בא לידי ביטוי בסמכות שקיימת לבית המשפט שלא להרשיע נאשם בפלילים, למרות שהנאשם שבפניו אכן ביצע עבירה פלילית.
הכלל הוא כי נאשם שעומד לדין עשוי להיות זכאי מעבירה פלילית, אז המשמעות היא שלא יוותר רישום פלילי בגיליון ההרשעות ולבטח שלא יוטל עליו עונש. מנגד, בית המשפט יכול להרשיע נאשם ככל שנמצאו נגדו ראיות שהן מעבר לספק סביר. אך יש דרך שלישית, שהיא לא זיכוי מלא אומנם, אך היא גם לא הרשעה, דרך זו נקראת "אי הרשעה".
משמעותה של אי הרשעה, היא כשמה, דהיינו נאשם שלא הורשע ע"י בית המשפט ולא תירשם הרשעה פלילית בגיליון הרישום הפלילי שלו, וכך אותו נאשם יוכל להמשיך בחייו, בעבודתו, ללא הגיבנת של הרשעה פלילית. מנגד, אי הרשעה היא לא זיכוי מוחלט, שהרי בית המשפט עדיין עשוי להטיל עונש על נאשם, כגון: עבודות לתועלת הציבור, פיצויים ועוד. אך חשוב להדגיש שלא בקלות בית המשפט יורה על אי הרשעה של נאשם, גם לא בתיקי סמים קלים. לשם כך יש להוכיח לבית המשפט מספר תנאים כפי שיוצג בהמשך.
האם בתיקי סמים בית המשפט נוהג לא להרשיע נאשמים?
סיום הליך ללא הרשעה אפשרי. ואולם, בעוד שהסיכוי לסיום הליך ללא הרשעה בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית הינו גדול יחסית, הרי שבעבירת הסמים החמורות יותר כגון: החזקת סם שלא לצריכה עצמית או בעבירת סחר בסמים הסיכוי לסיום הליך ללא הרשעה הינו קטן יותר. גם בתי המשפט מבינים היטב שחלק ניכר מהנאשמים העומדים לדין בגין עבירות סמים קלות שעניינן "שימוש בסמים לצריכה עצמית" הם אנשים נורמאטיביים, ישרים ולא "עבריינים" המועדים לפורענות. לכן, שימוש בבקשה "לאי הרשעה" נפוצה מאוד במסגרת תיקים פליליים הנוגעים לשימוש בסמים, הגם שהשימוש בטענת "אי הרשעה" רלוונטי למעשה לכל עבירה פלילית.
מה יש להוכיח כדי שבית המשפט לא ירשיע אותי?
נאשם המבקש לשכנע את בית המשפט שלא להרשיעו צריך להוכיח מספר תנאים: האחד הוא כי אין לנאשם רישום פלילי קודם. ככל שישנו רישום, אז אין בעצם כל נפקות לאי הרשעה, שכן הנאשם כבר הורשע בעבר ועוד הרשעה לא אמורה באמת לפגוע בעתידו. שנית יש להוכיח באופן מפורש שהרשעה תגרום לנזק קונקרטי בכך שלדוגמא תפגע בעבודתו או בקרירה או בעבודה בה אמור נאשם להתחיל לעבוד. לשם כך, לא דיי בהעלאת טענה כללית בנושא, אלא יש להוכיח במפורש טענה זו, לרבות באמצעות אסמכתאות. שלישית כפי שצוין קודם לכן צריך להראות שסוג העבירה מאפשר סיום הליך ללא הרשעה, כך לדוגמא יהיה קל יותר לסיים הליך באי הרשעה בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית לעומת בתיק של סחר בסמים או החזקת סם שלא לצריכה עצמית. רביעית על בית המשפט להתרשם כי הנאשם אכן נוטל אחריות על מעשהו, ושפניו הן לשינוי דרך. לשם כך, בית המשפט יורה על קבלת תסקיר מקצין המבחן. האחרון ייפגש עם הנאשם, יראיין אותו, וימליץ לבית המשפט האם ראוי לא להרשיע את הנאשם. לרוב, המלצתו של קצין המבחן לבית המשפט עשויה להיות מכרעת.
לסיום, אם עומד בפנייך כתב אישום בעבירות סמים, הדרך הנכונה ביותר להתמודד עמו היא באמצעות ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי מוסמך. רק עורך דין פלילי יוכל להתוות את הדרך לאי הרשעה, שהיא כאמור טענה מורכבת מאוד, שלא מתקבלת בנקל.
