ביום 10.7.12 חל שינוי מהותי בנוגע לדרך בה גוזרים את עונשו של הנאשם במשפט הפלילי וזאת לאור תיקון 113 לחוק העונשין.
תיקון זה חייב את בית המשפט לקבוע מתחמי ענישה לכל עבירה ואישום בגינם הורשע הנאשם.
לצורך קביעת מתחם ענישה הולם לכל עבירה מתחשב בית המשפט בשיקולים הנוגעים אך ורק לנסיבות ביצוע העבירה. התחום למעשה כולל שני קצוות: בקצה אחד עונש ברף נמוך ומקל ובקצה השני עונש ברף גבוה ומחמיר.
במסגרת השיקולים שבית המשפט מוסמך לשקול בעת קביעת מתחמי הענישה, הוא רשאי להתחשב בתכנון שקדם לביצוע העבירה, לחלק של הנאשם בביצוע העבירה, הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה, יכולתו הנפשית של הנאשם להבין את חומרת מעשיו, מידת הניצול לרעה בה נקט הנאשם ומידת אכזריותו בעת ביצועה.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
תיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז-1977, קובע את המתווה, הכללים והשיקולים אליהם יידרש בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של מי שנמצא אשם בהכרעת הדין. על פי סעיף 40 רבתי לחוק העונשין על בית המשפט לקבוע מתחם של ענישה בגין העבירה או העבירות בהן הורשע הנאשם, לאחר שבית המשפט קבע מתחם ענישה עליו לגזור את העונש בתוך המתחם שנקבע. או לחילופין, לסטות ממנו בשל שיקולים מיוחדים.
לבית המשפט ישנה הסמכות לסטות לחומרה, כלומר להחמיר בעונשו של הנאשם אף מעבר למתחם הענישה, או לסטות מהמתחם לקולה, כלומר להקל בעונשו של הנאשם.
בנסיבות בהן עולה הצורך להגן על האינטרס הציבורי רשאי בית המשפט לסטות לחומרה ממתחם הענישה. במקרים אלו יש להוכיח חשש ממשי שהנאשם ישוב לבצע את העבירות בגינן הוא מואשם או שיש לו עבר פלילי כבד באותן עבירות בהן הוא מואשם. עם זאת, המחוקק סייג את כלל זה וקבע שאין לסטות באופן ניכר ממתחם הענישה שנקבע.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
תיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז-1977, קובע את המתווה, הכללים והשיקולים אליהם יידרש בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של מי שנמצא אשם בהכרעת הדין. על פי סעיף 40 רבתי לחוק העונשין על בית המשפט לקבוע מתחם של ענישה בגין העבירה או העבירות בהן הורשע הנאשם, לאחר שבית המשפט קבע מתחם ענישה עליו לגזור את העונש בתוך המתחם שנקבע. או לחילופין, לסטות ממנו בשל שיקולים מיוחדים.
בסעיף 40 לחוק העונשין, נקבעו גם העקרונות המנחים בענישה וכן השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לקבוע את מתחם הענישה מחד וכן שיקולים לקביעת עונשו של הנאשם בתחום המתחם העונשי שנקבע (האם יגזר עונשו של הנאשם ברף העליון או התחתון של המתחם שנקבע).
על פי הסעיף לבית המשפט ישנה הסמכות לסטות לחומרה, כלומר להחמיר בעונשו של הנאשם אף מעבר למתחם הענישה, או לסטות מהמתחם לקולה, כלומר להקל בעונשו של הנאשם, לרוב הסטייה לקולה ממתחם הענישה תעשה בשל שיקולי שיקום של הנאשם במידה וסבור בית המשפט על פי המלצתו של שירות המבחן שלנאשם קיים אופק שיקומי והתסקיר בעינינו הראה שהנאשם משתף פעולה והוא מתאים להליך שיקומי. שיקול נוסף לסטייה ממתחם הענישה לקולה, הינו בקרים בהם מסוכנותו של הנאשם נמוכה על פי התסקיר, ובמקרים בהם פגיעת הענישה במשפחתו של הנאשם היא קשה, הנאשם משתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק, התנהגותו חיוביות ויש לו עבר פלילי נקי.
תיקון 113 לחוק העונשין מתייחס לשלב גזר הדין - השלב שבו על בית המשפט לשקול את השיקולים הרלוונטים בטרם יגזור את עונשו של הנאשם.
סעיף 40 א לחוק העונשין, הנושא את הכותרת "מטרה", קובע כדלקמן: "מטרתו של סימן זה לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה".
במרכזו של תיקון מס' 113 עומדות ארבע מטרות:
מטרה ראשונה - קביעת העקרונות והשיקולים המנחים בענישה – העקרונות שבמרכז החקיקה הם: גמול, שיקום, הגנה על שלום הציבור והרתעה (אישית וכללית). החוק מעגן את שיקולי הענישה שהיו מקובלים בפסיקה הישראלית שנים רבות.
מטרה שניה - קביעת המשקל היחסי שיש לתת לכל אחד מן העקרונות והשיקולים – החוק אינו מסתפק בעיגון עקרונות הענישה, אלא קובע גם את משקלם היחסי של העקרונות ויוצר מדרג היררכי ביניהם. משקלם הנבדל של העקרונות בא לידי ביטוי באופן שבו בית המשפט נדרש להפעילם וביחס ביניהם.
מטרה שלישית - קביעת מתחם עונש הולם לעבירה – בליבת תיקון מס' 113 עומדת ההבחנה בין מתחם ענישה הולם לעבירה לבין העונש המתאים למבצעה. קביעת מתחם עונש הולם לעבירה, משמעה קביעה נורמטיבית- ערכית מצד בית המשפט של העונש המתאים לעבירה, בנסיבות ביצועה, ובהתעלם מנסיבותיו האישיות של מבצעה. את המתחם יש לקבוע לפי עקרון ההלימה ובמסגרתו, יש להביא בחשבון את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ואת מידת הפגיעה בו, את מדיניות הענישה הנהוגה וכן את הנסיבות הקשורות לביצועה של העבירה.
מטרה רביעית - קביעת העונש המתאים לנאשם בנסיבות המקרה – במטרה זו בא לידי ביטוי עקרון האינדיבידואליזציה בענישה. המחוקק ביקש להתרחק מהתפיסה של שוויון פורמלי, המדגישה את ההתאמה בין חומרת העבירה למידת בעונש, ובחר לחזק את התפיסה של שוויון מהותי אשר מביאה בחשבון גם את הנסיבות האישיות של הנאשם שאינן קשורות לביצוע העבירה.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
המשטרה עצרה חשוד שהסליק סמים בתוך מנוע הרכב ששימש אותו לפעילות הסחר בסמים. תמונות - דוברות המשטרה
כוחות משטרת ישראל ורשות המסים פשטו היום על בתיהם של חשודים המחזיקים ברשותם רכוש, כספים ונכסים המשמשים כתשתית כלכלית לפעילות פלילית של ארגון פשיעה הפועל בתחום מרחב לכיש. רכבי יוקרה בשווי מיליוני שקלים נתפסו. תמונות – דוברות המשטרה
הבוקר יוגשו עשרות כתבי אישום נגד החשודים שהופללו על ידי סוכן חשאי שגייסה משטרת ישראל מקרב עולם הפשיעה. תמונות – דוברות המשטרה
המשטרה חשפה בסוף השבוע מעבדת הידרו בחדרה ועצרה את תושב המקום החשוד בהפעלתה. תמונות – דוברות המשטרה
הותר לפרסום כי סוכנת משטרתית סמויה הביאה הבוקר למעצרם של 17 סוחרי סמים שחשודים באספקת סמים מסוכנים בכמויות מסחריות ו״סמי מסיבות״ מסוגים שונים - אקסטזי, LSD, קוקאין, בולי הזיה ועוד, ששווים הכולל נאמד במאות אלפי שקלים. תמונות - דוברות המשטרה
בית המשפט השלום בראשון לציון נמנע מהרשעתו של צעיר שהחזיק סם שלא לצריכה עצמית למרות שמתסקיר שירות המבחן לא עלתה אפשרות של פגיעה קונקרטית בנאשם.
פורץ מכוניות שהגיע לאזור הספורטק בצפון תל אביב עם מכונית מרצדס פרץ למכוניות וגנב תיקים. תמונות - דוברות המשטרה
לאחר סיום פעילותו של סוכן משטרתי סמוי ובמסגרת המעבר לשלב החקירה הגלויה, המשטרה עצרה 42 סוחרי סמים מערים שונות במרכז הארץ. תמונות – דוברות המשטרה
כל האמת בפרצוף: עו"ד שירה ניר בטור דעה אמיץ ונוקב במיוחד אודות תופעת "תלונות השווא" של נשים בגין הטרדות מיניות
