מילון מונחים פלילי

בית המשפט לתעבורה הוא למעשה בית משפט השלום, אך שופטיו הם שופטים העוסקים אך ורק בדיני תעבורה, ועבירות תעבורה. עבירות תעבורה, הם למעשה הליכים פליליים לכל דבר ועניין, ובית המשפט לתעבורה הוא אשר אמון על שפיטתם, החל מעבירות קלות וכלה בעבירות חמורות כגון: הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה בשכרות, תאונת דרכים עם נפגעים ועוד. כן עוסק בית המשפט לתעבורה בבקשות לפסילה מנהלית, או לפסילת רישיון עד לסיום ההליכים, וכן הוא עוסק גם בענייני מעצר הנובעים לעבירות תעבורה.

בניגוד למשפטים פליליים רגילים, לבית המשפט לתעבורה סדרי דין דומים אומנם, אך מיוחדים משלו בעבירות מסוימות. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה, מופנה לבית המשפט המחוזי. כן יודגש כי הליכים אזרחיים, לרבות תובענות נזיקין הנוגעות לתאונות דרכים, אינן נדונות בבית המשפט לתעבורה, אלא בבית משפט השלום (הרגיל).

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות תעבורה

אחת העבירות שנדונות רבות בכלי התקשורת, היא עבירה של הפקרה לאחר תאונת דרכים. כלומר, פלוני מעורב בתאונת דרכים, ופשוט בורח מהמקום מבלי למסור פרטים או להגיש עזרה. לא אחת גם, היו מקרים שבהם נהגים פגעו בהולך רגל ואף גרמו למותו, וברחו מהמקום מבלי להותיר פרטים. מכאן, שאין ספק כי מדובר בעבירה שנלווה לה קלון חמור, ובצדק. לכן, גם המחוקק ייחד לעבירה זו עונש כבד מאוד.

עבירת ההפקרה הינה עבירת תעבורה ומנויה בפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961, בסעיף 64א. מי שהיה מעורב בתאונה ופשוט ברח (מבלי שנגרם נזק גופני) עונשו עומד על שלוש שנות מאסר. מי שהיה מעורב בתאונה בה נפגע פיזית אדם אחר, וברח מהמקום, יהיה חשוף לעונש מאסר של 7 שנים. אם לאותו אדם שנפגע בתאונה נגרמו גם חבלות גופיות, יהיה העונש 14 שנות מאסר. יוער, כי החוק מחייב לא לברוח מהמקום ולהושיט סיוע, וכן גם לפנות לגורמי הצלה, כגון- מגן דוד אדום, במקרים שבהם יש צורך.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות תעבורה

קיימת חלוקה בין עבירות פליליות, לעבירות תעבורה, הגם שלמעשה עבירות תעבורה הן עבירות פליליות לכל דבר ועניין. עיקר עבירות התעבורה קבועות בפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961, ובתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

עבירות תעבורה חמורות הן לדוגמא: עבירה של הפקרה לאחר פגיעה, שעונשה עשוי להגיע לעד 9 שנות מאסר, גרם מוות ברשלנות (3 שנות מאסר), תאונת דרכים שגרמה לפציעה או חבלה גופנית, נהיגה בעת פסילת רישיון נהיגה ועוד. כמו כן, ישנן עבירות תעבורה קלות יותר, כגון: נהיגה תוך אחזקת מכשיר טלפון נייד, אי חידוש רישיון נהיגה, סטייה מנתיב נסיעה (לא כחלק מתאונת דרכים), נסיעה ללא אורות, ועוד.

עבירות תעבורה נדונות בפני בית המשפט לתעבורה, כאשר בעבירות הקלות, העונש הוא למעשה קנס, שבגינו נהג יכול לבקש "להישפט" בפני בית המשפט לתעבורה. בגין עבירות חמורות, עשוי נהג לקבל מראש זימון לבית המשפט לתעבורה. כמו כן, יוער כי ישנן עבירות תעבורה חמורות נוספות, שביצוען יכול להוביל למעצר ולעיתים גם למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים (לדוגמא: גרם מוות ברשלנות ועוד).

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות תעבורה

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998 במקור הינו מצווה המופיעה בתורה בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז: " לא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' ".

רש"י פירש את משמעות הפסוק ואמר כי ה' יהיה נאמן לשלם שכר לכל מי שיקיים הוראה זו ויהיה נאמן להעניש את כל מי שיעבור עליה.

כאמור, בשנת 98' נחקק החוק בעקבות הצעת חוק פרטית של ח"כ חנן פורת. עיקר החוק הוא עזרה לזולת ובפרט כאשר מדובר בסכנת חיים וזאת, ברוח המצווה המופיעה בתורה והוא מנוסח כך:

1.(א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.

(ב) המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לעניין חוק זה; בסעיף זה, "רשויות" - משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות.

ישנן דעות חלוקות בנוגע לקיום חוק זה. האם בכל מחיר חייב אדם לעזור לזולתו? יש הסוברים כי על אדם להכניס עצמו לספק סכנה על מנת להציל את זולתו מסכנה ודאית, ויש הסוברים כי רק אם אין סכנה למציל בפעולת ההצלה, הוא חייב לנסות ולהציל.

ומה קורה כאשר אדם איננו רוצה להינצל? האם כופים עליו את ההצלה? רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עמדין פסק כי במקרה בו חולה במחלה שיש בה סכנה עומד בפני רופא, ולרופא יש תרופה בדוקה למחלה, חייב הרופא לטפל בחולה אף אם החולה מתנגד לטיפול.

החוק בא לידי ביטוי במשפט הישראלי אך רק לעיתים נדירות מוגש כתב אישום בגין הפרת הוראה זו.

לדוגמא, בשנת 2007 אירעה תאונת אופנוע על כביש 44. רוכב האופנוע היה מוטל על הכביש דקות ארוכות כשהוא גוסס מבלי שאף לא נהג אחד עצר על מנת להושיט לו עזרה. סרט הווידאו שתיעד את המקרה עורר מהומה ובעקבות המקרה הפורום המשפטי למען ארץ ישראל הגיש ליועץ המשפטי לממשלה דרישה לחקור את הנהגים שהתעלמו מרוכב האופנוע בגין עבירה על חוק "לא תעמוד על דם רעך"

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה במשפט פלילי

עבירות תעבורה נחשבות לעבירות פליליות, אך עם זאת מדובר בעבירות שאין עמן קלון ועל כן הן לא תרשמנה ברישום הפלילי. עבירות תעבורה תרשמנה בעברו תעבורתי של הנאשם, אך המידע הנ"ל לא יועבר לכל מי שזכאי לעיין ברישום התעברותי של נאשם אלא רק במקרים מיוחדים. משרד הרישוי הוא דוגמה לגוף אשר זכאי לראות את רישומו התעברותי של הנאשם.

יחד עם זאת, עבירות תנועה מסוימת אשר נחשבות לחמורות יותר ירשמו גם במרשם הפלילי, לדוגמה עבירות של נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול, נהיגה ללא רישיון נהיגה, גרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת דרכים, הפקרה לאחר פגיעה (פגע וברח) ועוד.

ישנם מספר מקצועות אשר אדם המחזיק ברישום תעבורתי אינו יכול לעסוק בהם והם: מורה לנהיגה, נהג ברכב ציבורי, נהג אמבולנס ועוד.

ניתן להגיש בקשה לקבלת תעודת מידע תעבורתי באופן מכוון באתר האינטרנט של המשטרה או לגשת לכל תחנת משטרה ולבקש זאת.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות תעבורה