22.11.2018
גל וולף
צור קשר עם
גל וולף

עו"ד גל וולף מנתח עבורנו את גזר הדין בעניין משה פרץ

גזר הדין שניתן בעניינו של הזמר משה פרץ הרים גבות רבות בקרב אנשים שסברו שנעשה עימו "חסד" וכי הקלו בעונשו רק בשל היותו זמר מפורסם. עו"ד גל וולף מנתח את גזר הדין שניתן בעניינו של משה פרץ ומסביר מדוע העונש שהוטל עליו הינו סביר בהחלט ועומד ברף הענישה הנהוג.
פורסם ב: 21:28 | 26.10.2016
מאת:
עו"ד גל וולף

 

ביום 25.10.16 ניתן גזר הדין בעניינו של משה פרץ. במסגרת גזר הדין הוטלו על מר פרץ 4 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וכן קנס בסך 60,000 ₪.


בעקבות תוצאות גזר הדין, נשמעו קולות, הסוברים כי העונש אותו גזר בית המשפט על מר פרץ הינו מקל יתר על המידה.


נראה כי קולות אלו אינם קראו את גזר הדין המלא, אלא הסתפקו בשמיעת תמציתו בלבד.


מקריאת גזר הדין עולה תמונה ברורה, לפיה בית המשפט שקל את כל השיקולים הרלוונטים טרם גזירת דינו של מר פרץ. בית המשפט מנתח שלב אחרי שלב את הדרך אשר הובילה אותו בסופו של יום לגזור את דינו של מר פרץ.


מר פרץ הודה והורשע במסגרת כתב אישום מתוקן, בכך שבין השנים 2007-2009 ניהל יחד עם מר זינדני עסק לאמרגנות והפקת אירועים. הנאשם הופיע כזמר באירועים שונים וזאת בתמורה לתשלום שגבה יחד עם מר זינדני. סך התמורה אשר התקבלה בידי מר פרץ ומר דינדני ואשר בגינה לא הוצאה חשבונית מס או הוצאה חשבונית חלקית הינו כמיליון ₪ כאשר סכום המע"מ הינו כ- 138 אלף ₪.


כנגד מר זנדיני הוגש כתב אישום נפרד בגין שלושה אישומים. אחד מן האישומים דומה לכתב האישום המתוקן בעניינו של מר פרץ, אם כי מחמיר יותר ושני אישומים נוספים עניינם עבירות מס אחרות שבוצעו על ידי מר זנדיני ואשר אינן קשורות למר פרץ.

 

עמדת הפרקליטות מחמירה עם משה פרץ ביחס לאמרגנו

אם כן, ניתן לראות כי עניינו של מר זנדיני חמור יותר מעניינו של מר פרץ. בעניינו של מר פרץ התביעה עתרה להשית עליו עונש מאסר של שנתיים מאחורי סורג ובריח. לעומת זאת, באופן מפתיע ולא ברור, הגיעה התביעה להסדר טיעון עם מר זנדיני להטלת עונש מוסכם של 6 חודשי עבודות שירות.
ישאל הקורא הכיצד יתכן שעל אירועים חמורים יותר של עבירות מס מבקשת המדינה מבית המשפט לגזור את דינו של נאשם אחד לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות ואילו במקרה של נאשם אחר, בעבירות קלות יותר, מבקשת המדינה לגזור את דינו לשתי שנות מאסר?


התביעה ניסתה להסביר את הפער בענישה בין השניים בכך שמר זנדיני לקח אחריות ולא ניהל הליך של הוכחות (שמיעת עדים). לעומת זאת מר פרץ ניהל מספר ישיבות הוכחות ורק לאחריהן הודה ולקח אחריות על מעשיו. אך נתון זה של התביעה אינו מדויק, אכן מר פרץ ניהל באמצעות סניגוריו מספר ישיבות של שמיעת עדים בפני בית המשפט אך לאחר שנשמעו מספר עדים, הגיע להסדר טיעון לעניין תיקון כתב האישום (לא לעניין העונש) ואשר במסגרתו תוקן כתב האישום לקולא דבר המלמד שלא היה מדובר בניהול הוכחות סרק ובזבוז זמן שיפוטי יקר.

 

בית המשפט: עקרון האחידות בענישה מחייב

לא ייתכן כי שני נאשמים עם רקע דומה, יועמדו לדין בגין אותה מסיכת ראיתית ואף מר זינדני יועמד לדין בגין שני אישומים נוספים אשר אינם קשורים למר פרץ והתביעה תעתור כנגד האחד לענישה של עבודות שירות וכנגד השני, ללא סיבה הנראית לעין, וללא נימוק משפטי לעונש של שנתיים. פער זה בלתי נתפס ובית המשפט במסגרת גזר דינו מתייחס לעקרון אחידות הענישה כאחד השיקולים אשר הנחו אותו במסגרת גזר הדין של מר פרץ.

 

אם לא די בכך, מר פרץ אף הסיר את המחדלים, דהיינו שילם את הכספים אותם היה חייב לרשות המיסים בגין העבירות נשוא כתב האישום. בכך למעשה, השיב את הכספים אותם שלשל לכיסו שלא כדין.


בנסיבות המתוארות נראה כי גזר דינו של בית המשפט מנומק היטב, מבהיר ומסביר בצורה פשוטה וברורה מדוע בחר להטיל על מר פרץ את הענישה אותה גזר עליו בסופו של דבר. ענישה אשר בנסיבות העניין ראויה ומאוזנת.

 

תגובות (0 תגובות)
הוסף תגובה

מצא עורך דין פלילי

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

יעוץ אישי בתחום טורים אישיים

מלא פרטים ועו”ד יחזור אליך

מילון מונחים

לכל המונחים >
back --> -->