חשד באדם שגנב את הטלפון שלו והכה אותו עד אובדן הכרה
על פי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, הנאשם ישב ביחד עם אחיו במסעדה כאשר במקום נכחה גם חבורה של סועדים נוספים ממוצא ערבי. בשעה שהחבורה עזבה את המקום, הנאשם שם לב לכך שמכשיר הפלאפון שלו נעלם. לאחר שהתעורר בו חשד כי שני אחים מתוך החבורה שעזבה הם שנטלו ממנו את הפלאפון, הוא יצא מהמקום בעקבותיהם. הנאשם פנה לאחים וביקש לקבל את מכשיר הפלאפון שלו בחזרה. בעקבות כך, התפתח עימות בין הנאשם לאחים.
במהלך העימות, תקף הנאשם, ביחד עם אחיו, את אחד מהאחים. התקיפות בוצעו באמצעות ידיים ואבנים ונמשכו זמן רב. במהלך התקיפה נפל אחד מהאחים לרצפה, אך הדבר לא מנע מהנאשם להמשיך בתקיפה. בשלב מסוים, ביקש האח השני להגן על אחיו ולהרחיק ממנו את הנאשם. בתגובה לכך, הכה הנאשם בפניו באמצעות בקבוק זכוכית שבור.
התוצאות היו קשות, וגזר הדין בהתאם
התוצאות של מעשים אלה היו קשות מאד. לאח הראשון נגרמו חבלות קשות, הכוללות חתכים בפניו ובראשו; שברים רבים בפנים, כולל העיניים והאף; ודמום תוך גולגלתי. הוא עבר ניתוח דחוף ובמועד הגשת כתב האישום הוא היה מאושפז במצב קשה כאשר הוא מונשם ומורדם. גם לאח השני נגרמה פגיעה קשה, הוא נחתך בפניו ונגרם לו שבר באף.
בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. במסגרת גזר הדין, קבע השופט א' אליקים עונש מאסר בפועל למשך 5 שנים, כמו גם רכיב פיצוי כספי בסך 258,000 ש"ח למתלונן אחד, ובסך 35,000 ש"ח למתלונן אחר.
בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין עד לאחר סיום ההליך השיקומי
מיד לאחר מתן גזר הדין, הגיש הנאשם בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בשל ערעור תלוי ועומד ביחס לרכיב עונש מאסר בפועל למשך 5 שנים, כמו גם רכיב הפיצוי הכספי (בש"פ 8366/16). עיקר הדיון נסוב על עונש המאסר בפועל, כאשר טענתה העיקרית של הסניגורית הייתה כי מרשה נמצא במסגרת הליך טיפולי ממושך.
לדברי הסניגורית, המלצת גורמי הטיפול היא לאפשר לנאשם להמשיך את הליכי הטיפול במסגרת צו מבחן, כאשר תהליך השיקום אמור להימשך יותר משנתיים ימים. לגישתה, גם אם העבירה היא חמורה ביותר, במקרה בו הנאשם הינו קטין, מוטב – הן מצד שיקולי השיקום של הנאשם והן מבחינת האינטרס הציבורי – לאפשר לו להשלים את ההליך הטיפולי.
הבקשה נדחתה: שיקולי הרתעה בתיקי אלימות חמורים דורשים הטלת מאסר בפועל
ביום חמישי האחרון, 10.11.16, דן בית המשפט העליון בבקשתו של הנאשם. לדברי השופט הנדל, קשה להתעלם מחומרת המעשים בהם הורשע הנאשם. כמו כן, קבע הנדל כי בבואו לבחון את המקרה, נראה על פני הדברים כי שיקולי הרתעה והצורך לקבוע עונש ראוי והולם בתיקי אלימות חמורים מעין אלה, דורשים הטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. כך גם במקרה בו מדובר בקטין שמתקדם בהליכי שיקום.
בהמשך, בחן השופט את השאלה האם, לעת הזאת, אכן דחיית ריצוי העונש שהוטל בגזר הדין עד לאחר סיום ההליך השיקומי, תקופה של כשנתיים וחצי, ראויה היא. בהקשר לכך, נקבע כי יש מקום לקבוע את הערעור בהקדם כדי לאפשר לסניגורית להציג את קו טיעונה בפני מותב של שלושה שידון בדבר. באשר לרכיב הפיצוי, לא נמצא להתערב בעניין במסגרת בקשה זו.
לפיכך, נפסק כי דין הבקשה להידחות ועל הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי עונשו לא יאוחר מיום 31.12.2016.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר