תקיפת עובד ציבור

העבירות שנועדו להגן על עובדי ציבור

הנורמה הפלילית בסעיף 288, האוסרת על העלבת עובד ציבור, נקלטה בחוק העונשין עוד מפקודת החוק הפלילי, 1936 (סעיף 144). אולם הצורך, בהגברת ההגנה על עובדי ציבור שנחשפו לפגיעות קשות הביאה בשנת 1980 לתיקון מס' 9 לחוק העונשין, אשר הוסיף לחוק הפלילי את העבירות האוסרות על הפרעה לעובד ציבור ועל תקיפת עובד ציבור. עקב הניסיון המעשי הקשה שהצטבר עם השנים בכל הקשור לחשיפתם של עובדי ציבור לפגיעות שונות במסגרת מילוי תפקידם, עלה הצורך בחיזוק מערכות ההגנה לעובדי ציבור, כדי להבטיח את כושרם למלא את תפקידם לטובת הציבור ולרווחתו. בסעיף 381(ב) לחוק הוספה עבירה מיוחדת שאסרה על תקיפת עובדי ציבור, שעונש חמור בצידה.

כן עוגנה בסעיף 288א לחוק, בפרק הדן בעבירות בשירות הציבור וכלפיו, עבירה של הפרעה לעובד הציבור, המטילה עונש על מי שמפריע ביודעין לעובד הציבור במילוי תפקידו על פי דין. עבירה זו הוצבה בסמוך לעבירת ההעלבה, באופן המלמד על תכליתן המשותפת של שתי העבירות להגביר את ההגנה על השירות הציבורי ועל עובדי הציבור המשרתים במסגרתו, מפני פגיעה.

הנה כי כן, שלוש העבירות הנדונות – תקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור, והעלבת עובד ציבור מגבשות יחדיו הסדר כולל שנועד להגן על עובדי ציבור מפני פגיעה בשלוש דרגות שונות של חומרה. עבירת התקיפה ניצבת ברמת החומרה הגבוהה ביותר, ואילו עבירת ההעלבה ניצבת ברמת החומרה הנמוכה ביותר. בצד עבירות אלה, ישנן עבירות מיוחדות כלפי עובדי ציבור שהם שוטרים (סעיפים 273 עד 275 לחוק העונשין).

הערך המוגן

על עובד הציבור מוטלות חובות ואחריות כבדים במסגרת תפקידו. מיצוי אחריות זו מחייב רמת תיפקוד גבוהה, שיש בה תחושת מחוייבות מלאה לתפקיד, נכונות להפעיל יוזמה ולהקדיש את מיטב הכוחות לביצוע המשימה, ולפעול ביעילות, חריצות, ובמאור פנים במתן השירות לציבור. הגשמת רמת תיפקוד גבוהה של השירות הציבורי מחייבת להבטיח לעובד הציבור סביבת עבודה תקינה ואנושית אשר תאפשר לו למצות מתוכו את מיטב יכולותיו וכישוריו. השגת תכלית זו מותנית, בין היתר, במתן הגנה לעובד מפני התנכלות שיש בה פגיעה פיזית או רגשית במילוי תפקידו.

עובד ציבור המותקף במילוי תפקידו, בין בגופו, ובין בכבודו כאדם יתקשה לאורך זמן למצות את יכולותיו בבצוע תפקידו. אם לא תינתן לו הגנה ראויה מפני התנכלות כזו, עלולים החשש והמורא מפני פגיעה אפשרית כזו להצר גם את צעדיהם של עובדי ציבור אחרים, ולפגוע פגיעה קשה בשירות הניתן על ידם לציבור.

ההגינות הציבורית מחייבת אף היא כי החברה תפרוש הגנה על מי שפועל בביצוע תפקיד ציבורי למען מילוי משימות בשירות הציבור, ולא תותיר אותו חשוף לנפשו בלא הגנה כלפי המתנכלים לו במילוי תפקידו. עובד כזה, החשוף לא אחת גם למצבים של סיכון עצמי, ראוי להגנת החברה שאת טובתה הוא מקדם במילוי תפקידו. הותרתו בלא הגנה מיוחדת עלולה לפגוע פגיעה קשה לא רק בו, אלא גם באינטרס ציבורי רחב.

מיהו "עובד ציבור"?

המונח "עובד הציבור" בחוק העונשין, כהגדרתו הכללית בסעיף 34כד, כולל רשימה סגורה של בעלי תפקידים ועובדים של גופים, שאינה מקיפה תמיד את כל מי שעובד עבור גוף המספק בפועל שירותים לציבור במציאות של מיקור חוץ. עם זאת, העבירה הספציפית של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א לחוק העונשין חלה לא רק על תקיפתו של "עובד הציבור" אלא גם על תקיפת "מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף. מבלי לקבוע מסמרות בשאלה זו, הגדרה זו יכולה לכאורה לחול גם על עובד של חברה הנשכרת לצורך מתן שירות לציבור, כדוגמת מאבטחים בבתי חולים ציבוריים. אולם, יש מקום לדעה כי אף בגדרה של העבירה של תקיפת עובד ציבור יש מקום לתת משקל לשיקולים שצוינו בעניין ברק כהן לצורך הגדרת המונח "נותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור". גישה פרשנית זו אף תוביל להרמוניה נורמטיבית, מאחר שתמנע מצב לפיו מחד גיסא עובדיה של חברת שמירה פרטית יהיו חשופים לאישומים בעבירות המוגבלות לעובדי ציבור (כפי שנעשה בעניין ברק כהן), ומאידך גיסא, לא יזכו להגנתו של המשפט הפלילי כעובדי ציבור.

מדיניות המשטרה ודרכי טיפולה בתלונות על אלימות כלפי עובדי ציבור

בשנים האחרונות הועלה נושא האלימות כלפי עובדי ציבור ונבחריו, ובכלל זה איומים על שופטים, על פרקליטים, על אישי ציבור ועל שוטרים, בישיבות סגל הפיקוד הכללי של המשטרה, והמפכ"ל קבע כי "יש לתת דגש ועדיפות בטיפול" למקרים מסוג זה.

על פי הוראות המשטרה, הבאות לידי ביטוי בחוזרים הנוגעים לטיפול בתיקי חקירה של עברות תקיפת עובדי ציבור , יש לתת עדיפות גבוהה לחקירת עברות אלה ולתביעה בעניינן.

הוראות המשטרה לטיפול בנושא זה הן, בין היתר: עם קבלת מידע או תלונה על אלימות כנגד עובדי ציבור יש לפתוח מיד בחקירה ולגבות הודעות מהנפגעים ומהעדים ללא דיחוי; אם הסתיימה החקירה ונמצאו ראיות נגד החשוד בביצוע העברה, ייעשה מאמץ להעמידו לדין בהקדם; היה והוחלט לשחרר את החשוד, ישקול הקצין הממונה את האפשרות להביא את החשוד לפני שופט לשם שחרורו בתנאים שרק בית משפט מוסמך להתנותם; אם הוגש כתב אישום נגד חשוד והוא הורשע בסיום המשפט, תבקש התביעה להטיל עליו עונש מרתיע. עוד נקבע בהוראות המשטרה כי ככלל אין לסגור תיקים שעניינם אלימות נגד עובדי ציבור בעילה של "חוסר עניין לציבור".

פסיקת בתי המשפט

ככלל, בתי המשפט סבורים שעבירות התקיפה ככלל הן חמורות ביותר, וכי העונש היאה להן ברגיל הוא מאסר בפועל, שכן עבירות של אלימות חסרת פשר המתפרצת ברגע הן איום מתמיד על שלוות חייהם של האזרחים, כמו גם על ביטחונם האישי. מבתי המשפט יוצא מסר ברור של אי- השלמה עמן, מסר המתבטא לא רק במלים, אלא גם במדיניות הענישה הלכה למעשה. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח המימד הציבורי בפעילותו של קורבן העבירה, עובד ציבור.

לסיכום,

האלימות הרווחת בחברה הישראלית מחלחלת גם לשירות הציבורי. תופעת האלימות כלפי עובדי ציבור פוגעת בתפקודם של עובדי הציבור ובטיב השירות הניתן לציבור. כדי שעובדי הציבור יוכלו להשקיע בעבודתם את מלוא כישוריהם המקצועיים ומרצם ולהעניק ללקוחותיהם את הטיפול המיטבי נדרשת המדינה לספק להם את התנאים שיבטיחו את ביטחונם.

כפי שראינו במאמר זה, עבירה זו מקבלת משנה חומרה הן על ידי המשטרה והן על ידי בתי המשפט. שכירת עורך דין פלילי ומקצועי תביא לבחינת העבירה בה הואשמתם ובמקרים מסוימים אף שלינוי סעיף העבירה ולהקלה בעונש. לפיכך, ככל שזומנתם לחקירה או הוגש נגדכם כתב אישום בגין עבירה זו פנו ללא דיחוי להתייעצות עם עו"ד פלילי הבקיא בתחום.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.