הוועדה לשחרור האסיר קבעה: קצב לא ישוחרר
החלטת הוועדה לשחרור האסיר באפריל האחרון, שלא להיעתר לבקשתו של הנשיא לשעבר משה קצב לשחרור על תנאי, התייחסה לעובדה שקצב הכחיש את העבירות בהן הורשע, לעובדה שלא עבר הליך טיפולי שיקומי אלא קבוצות במסגרת חינוכית, למידת המסוכנות שלו, לשאלת המסוכנות לציבור אם ישוחרר, וכן לעובדה שהוצגה בפני הוועדה תכנית שיקום של משקם פרטי ולא של הרשות לשחרור האסיר.
המחוזי פסק: ההחלטה תחזור לוועדה לשחרור אסירים
לאחר החלטת הוועדה לדחות את בקשתו של קצב, כאמור, הגיש קצב עתירה בפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. בפני בית המשפט המחוזי הוגש מסמך מטעם הרשות לשיקום האסיר, ובו הודעה כי ככל שיתבקש, יש באפשרות הרשות לשיקום האסיר לספק חוות דעת עדכנית הכוללת התייחסות להתאמתו של משה קצב לתכנית שיקומית של הרשות.
בית המשפט המחוזי החליט שמאחר וחוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר לא הוצגה בפני ועדת השחרורים, מן הראוי שהדיון יוחזר אל הוועדה על מנת שהמסמך יוגש בפניה והיא תקבל החלטה. זאת, מבלי שבית המשפט ביטל את החלטת הוועדה ומבלי לבחון אותה לגופו של עניין.
"כצפוי, לא חל כל שינוי בעמדותיו כלפי ביצוע עבירות המין בהן הורשע"
בדיון החוזר בוועדת השחרורים, שנערך בסוף יולי, הוצגה חוות הדעת המדוברת, אשר הוצגה כחוות הדעת העדכנית ביותר אשר נערכה במיוחד לקראת הדיון החוזר בוועדת השחרורים. כמו כן, הוגשו לחברי הוועדה במסגרת הדיון, בין השאר, מכתבה של א' – קרבן העבירה, ותגובת המדינה לעתירה.
עיקר הדיון השני של הוועדה נסוב על השאלה האם העובדה שכעת מוגשת תכנית של הרשות לשיקום האסיר יש בה משום נסיבות המצדיקות את שינוי החלטתה הקודמת של הוועדה, שכאמור דחתה את הבקשה. חברי הוועדה בחנו את חוות הדעת של הרשות והתמקדו בעיקר בשאלה האם חל שינוי בעמדותיו של האסיר, בהכחשתו את העבירה, בטיפולים שהוא עובר, ובטיפולים המיועדים לו עם שחרורו.
בחוות הדעת צוין כי כאשר נשאל הנשיא לשעבר אם הוא נזקק לטיפול, הוא עונה: "אני לא יודע אם אני צריך... תגידו לי אתם, אני דיברתי מדם ליבי, אמרתי שאני רוצה לצאת". ובהמשך נאמר: "יצוין כי כצפוי, לא חל כל שינוי בעמדותיו כלפי ביצוע עבירות המין בהן הורשע. החתומות מטה שאלו את מר קצב לעניין זה, ותשובתו הייתה כי לא חל כל שינוי בעמדתו."
החלטת חברי הוועדה: לא הגיעה העת להורות על שחרורו של האסיר
לדברי חברי הוועדה, תחילתו של טיפול אמורה להיות בין כתלי בית הסוהר והמשכו בתוכניות מחוץ לבית הסוהר. חרף זאת, גם בדו"חות הקודמים, שהוגשו בדיון הראשון, וגם כיום, אין שום דיווח לפיו עבר האסיר הליך טיפולי בתוך הכלא.
חברי הוועדה עיינו בתשומת לב רבה בתוכנית החדשה של הרשות והתלבטו בשאלה האם היא נותנת מענה אמיתי לבעיותיו של האסיר מבלי שבעיות אלה קיבלו מענה כלשהו בתקופת מאסרו, למעט השיחות שהוא מקיים עם העו"ס והקבוצות החינוכיות שבהן השתתף.
בטרם גיבשו חברי הועדה את החלטתם הסופית קיימו חברי הועדה מפגשים רבים ושיחות רבות במטרה לגבש את עמדתם. בתחילת השיחות סבר אחד מחברי הועדה שיש לדחות את הבקשה. חבר ועדה אחר סבר שיש לקבל את הבקשה ולהורות על שחרור. לבסוף, במהלך השיחות, התגבשה עמדה אחידה בין חברי הועדה שבאה לידי ביטוי בהחלטתם.
לדעת חברי הוועדה לא הגיעה העת להורות על שחרורו של האסיר ואין מקום לבטל את החלטתה הקודמת של הוועדה, אלא רק לשנותה במובן זה שיינתן אופק לאסיר להשתחרר באם ימשיך בטיפול בבעיותיו השונות תוך כדי מאסרו, אותן הבעיות אשר, לדעת חברי הוועדה, הובילו אותו למעשים שביצע על פי כתב האישום.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
