זיכוי מחמת הספק בעבירות איומים ותקיפת בת זוג
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים ותקיפת בת זוג.
כרקע לדברים יצוין כי המתלוננת בתיק נשואה לנאשם, כשהשניים מצויים בהליכי גירושין. המתלונן הנוסף בתיק הוא שכן של הזוג הפרוד, כשבתחילת הפרשה שררו ביניהם יחסי שכנות, אולם בהמשך התברר כי המתלוננת והמתלונן ניהלו רומן.
על פי כתב האישום, איים הנאשם על המתלונן והזהיר שכדאי שאשתו תגיע איתו להסדר, וכי אם תנסה לקחת ממנו כסף ישרוף אותה בבית עם הילדים. זאת, לאחר שמספר חודשים קודם, התגלע ויכוח על החלטת הזוג להתגרש. הדבר עורר את חמתו של הנאשם, שתקף את המתלוננת בכך שסטר לה בפניה עם שתי ידיו וגרם לנפילתה ארצה.
כתב האישום מונה גם את אחותו של הנאשם כנאשמת נוספת בעבירת איומים כלפי המתלונן, ועל פיו איימה על המתלונן שיש לו 48 שעות להמליץ למתלוננת להסיר את התביעה בבית המשפט ולהגיע להליך גישור, אחרת יחריבו לו את הבית.
הנאשם הכחיש את המיוחס לו וניהל את התיק באמצעות בא כוחו עו"ד ארז נגה, שעימת את המתלונן עם סתירות בין הודעתו במשטרה לעדותו בבית המשפט, ועם העובדה כי מסר תלונה במשטרה רק חודשיים לאחר האירוע.
לשאלותיו של עו"ד נגה, לא זכר המתלונן מי יזם את השיחה בינו לבין הנאשם, ולא ידע להשיב מתי הוגשה התלונה על ידי המתלוננת, וזאת לאחר שטען כי לא הגיש תלונה כי עורך הדין של המתלוננת מטפל בזה. עוד תיאר המתלונן בעדותו אירועים שלא הוזכרו באף עדות אחרת, לדוגמא שיחת טלפון שהתקיימה בינו ובין אשתו לבין המתלוננת. כשהוטח בפני המתלונן כי הסבריו לא מניחים את הדעת ונראה כי כל מטרת הודעתו במשטרה הייתה ניסיון לקדם הליך, השיב כי "זכותו לא לזכור פרטים מסוימים או להתבלבל וכי הוא בן אדם".
באשר לעבירת התקיפה עמד עו"ד נגה על הבעייתיות בעדות המתלוננת. כך לדוגמא, המתלוננת טענה שמסרה עדות במשטרה אך ורק בנוגע לתקיפתה על ידי הנאשם, כשבפועל החקירה במשטרה עסקה באיומי הנאשמת 2 כלפי המתלונן השכן. כמו כן, במסגרת הליכי הגירושין בבית הדין הרבני טענה המתלוננת כי בגדה בנאשם מאחר שהכה אותה, אך לא זכרה כמה פעמים. בהמשך אישרה כי השיחה המוקלטת היא השיחה היחידה בה הודתה כי הנאשם הכה אותה, ובשום מקום נוסף לא תיארה מכות או אלימות. זאת, לאחר שטענה כי הנישואים מתחילתם היו מלווים באגרסיביות ומבטים מאיימים מצד הנאשם.
הכרעת דינו של בית המשפט
השופט שמעון שטיין מבית המשפט בראשל"צ בהכרעת דינו מיום 21/5/17 בוחן את המחלוקת העובדתית בתיק בקבעו כי ההכרעה בין הגרסאות השונות תיגזר ממידת האמון שייתן בהן.
בקצרה יצוין כי הנאשמת הנוספת הורשעה בעבירת האיומים שיוחסה לה תוך שבית המשפט נתן אמון מלא בגרסתו של המתלונן. זאת, על אף סתירות שעלו בעדותו.
באשר לנאשם ועבירת האיומים, קובע בית המשפט כי הגשת תלונה מספר חודשים לאחר האירוע הינה בבחינת "עדות כבושה" שערכה הראייתי מועט ביותר, ומציין את תחושתו כי עדויות התביעה בתיק מתואמות, וכי העדויות בבית המשפט מפורטות יותר מאלו שנמסרו במשטרה.
בית המשפט סוקר את הסתירות כפי שהועלו על ידי עו"ד נגה בחקירותיו הנגדיות, ומסיק כי לא ניתן לקבוע כי הנאשם עבר את עבירת האיומים במידת הוודאות הנדרשת בפלילים – הוכחת אשמתו מעבר לכל ספק סביר – ויש לזכותו.
גם באשר לעבירת התקיפה מפרט בית המשפט את הבעייתיות שהעלה עו"ד נגה. ראשית, על ידי המתלוננת הוגשו כתבי טענות לבית המשפט לענייני משפחה שלא הזכירו את אירוע התקיפה, על אף היותו משמעותי ודרמטי. שנית, עיון בתמלול ההקלטה שנערכה על ידי הנאשם מלמד כי בין הנאשם למתלוננת נערכה שיחה ארוכה, שלא עולים ממנה דברי איום. שלישית, קיימת סתירה בין גרסת המתלוננת בבית הדין הרבני עת הכחישה כי ניהלה רומן, אל מול עדותה בבית המשפט המאשרת קיום יחסים כאמור, דבר המצביע על מהימנותה.
בית המשפט מסיים את פסק דינו בזיכוי הנאשם גם מעבירת התקיפה, שכן אין בידיו לקבוע באופן ודאי גרסתו של מי הנכונה, ומשכך הרי שהנטל המוטל על המאשימה לא הורם (ת"פ 37481-01-16).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
