נהיגה בזמן פסילה
נהיגה בזמן פסילה נחשבת כיום לאחת מעבירות התעבורה החמורות ביותר, קל וחומר כאשר נלוות אליה עבירות תנועה נוספת כמו אי ציות לתמרורים, נהיגה בשכרות ועוד. חומרת העבירה נובעת מאי הציות הבוטה לחוק שכן נהג אשר נוהג בזמן פסילה פוגע בסדרי השלטון ומערער את הלגיטמיות של המוסדות הרשמיים כמו משרד הרישוי, משטרת ישראל וכו. בשל חומרת העבירה לעיתים מוטל בגינה גם עונש מאסר. על מאפייניה של העבירה והענישה המוטלת בגינה במאמר הבא.
על פי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] כל מי שהודיעו לו שהוא נפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקופה והוא נוהג בניגוד לצו הפסילה, דינו מאסר של עד שלוש שנים או קנס או שני העונשים כאחד.
לעבירה של נהיגה בזמן פסילה ישנם שלושה רכיבים עיקריים: פסילה מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה, הודעה על דבר הפסילה ונהיגה ברכב בזמן הפסילה. במקרים רבים קל להוכיח את כל הרכיבים הנ"ל, למשל אם אדם נכח במשפטו בעת שהוא נפסל נלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה לתקופה מסוימת קיימת חזקה שאותו אדם יודע על דבר הפסילה ובכך למעשה מתקיימים שני המרכיבים הראשונים של העבירה, במידה והנהג ינהג במשך זמן הפסילה, הוא עובר בכך עבירה של נהיגה בזמן פסילה. עם זאת, ישנם מקרים מורכבים יותר בהם האדם לא נכח במשפטו ולא הודיעו לו אודות הפסילה, או במקרים בהם יש צורך בחישובי פסילה, הפקדת רישיון נהיגה ועיכובי ביצוע של עונש הפסילה.
בנוסף לכך על פי תקנות התעבורה תשכ"א – 1961, במידה ואדם נפסל על ידי בית המשפט מלהחזיק ברישיונו, ימציא בעל הרישיון את רישיונו לאותו בית משפט שהורה על פסילתו, מיד לאחר שנודע לו על הפסילה.
כיצד אוכפים את העבירה?
למשטרה יש שתי דרכים עיקריות בהן היא נוקטת על מנת לאכוף את העבירה. הדרך הראשונה היא באמצעות בדיקות שגרתיות שבהן השוטרים מורים לרכבים אקראיים לעצור ולהציג רישונות. הדרך השנייה היא באמצעות מידע מודיעני שמתקבל על ידי מכרים או בני משפחה של הנהג ביחידת הפסולים של המשטרה. בדרך כלל מדובר במידע שמגיע למשטרה בשל דאגה כנה לפסול הרישיון.
מהי פסילת מינימום?
פסילת מינימום היא פסילה של רישיון הנהיגה למשך תקופת זמן מינימלית מסוימת בעקבות הרשעה בביצוע עבירת פלילית. ישנן מספר עבירות תעבורה אשר על פי חוק מוצמד להן עונש פסילה למשך תקופת זמן מינימלית ואז על השופט מוטלת החובה להשית עונש פסילה השווה או גבוה לתקופה המופיעה בחוק. עם זאת, במקרים מסוימים החוק מתיר לבית המשפט להפעיל שיקול דעת ולהחליט כי הנהג לא מהווה סכנה לציבור או לעצמו ולכן באפשרותו לפסוק על פסילה על תנאי בלבד.
יחידת הפסולים במשטרת התנועה נוהגת לערוך מבצעים מיוחדים לאיתור הנהגים העבריינים, הכוללים מעקבים ומארבים שבסופם נתפסים החשודים בעת ביצוע העבירה.
הענישה בגין העבירה
מאחר וכאמור מדובר בעבירה הנחשבת לחמורה, כזו אשר פוגעת בסדרי השלטון, הענישה אשר תוטל בגינה תהיה בהתאם לכך חמורה באופן יחסי. בדרך כלל ענישה בגין עבירות תעבורה מסתכמת בפסילת רישיון הנהיגה והטלת קנס כפסי. לעומת זאת, עבירה של נהיגה בזמן פסילה היא אחת מהעבירות הבודדות מתחום התעבורה בהן מצטרף לענישה רכיב מהתחום הפלילי והוא רכיב המאסר, אם זה מאסר בפועל, מאסר בדרך של עבודות שירות או לכל הפחות עונש מע"ת.
הרציונל להטלת עונש מאסר בגין הרשעה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה טמון ברצון של המחוקק ובית המשפט להעלות את רף הענישה במקרים בהם אדם נפסל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה על ידי גורם רשמי כלשהו ואותו אדם לא מציית לכך. בשל העובדה שאותו אדם בוחר לנהוג חרף העובדה שהוא עבר כבר עבירה בעבר ורישוינו נפסל לבית המשפט לא נותרת ברירה אלא להרחיקו מהכביש בדרך של מאסר.
כמו כן המחוקק קבע תקופה מינימאלית של 24 חודשי פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לנהג שיורשע בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
לסיכום
עבירת נהיגה בזמן פסילה היא עבירה הנתפסת בעיני רשויות החוק כעבירה חמורה, שכן היא מהווה זלזול של ממש בסדרי השלטון ובהחלטותיהם של בתי המשפט. על כן אין זה מן הנמנע שנהג אשר הורשע בביצוע של עבירה זו ימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח. במידה ואדם חשוד בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה מוטב שיפנה לעו"ד פלילי המתמחה בתעבורה.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
