עיכוב ביצוע עונש מאסר
ניהלת תיק בבית המשפט, עשית בעזרת עורך הדין כל מה שניתן לעשות. ואולם, בית המשפט לא קיבל את עמדתך וגזר עלייך עונש שאינו מקובל עלייך ואתה מעוניין לערער עליו. מה ניתן לעשות? מה זה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר? מתי ניתן להגיש אותה? ובאיזה תנאים היא מתקבלת?
מבוא
הוראות החוק הנוגעות לסוגיה של עיכוב ביצוע עונש מאסר מצויות בסעיפים 43, 44 ו87- לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הכלל העולה מהוראות אלה הוא כי מועד ביצועו של עונש מאסר שהטיל בית-המשפט הוא מיד עם מתן גזר-הדין, כאשר לצדו קבע המחוקק כי בית-המשפט רשאי לדחות את מועד תחילת ביצוע עונש המאסר למועד אחר מיום גזר-הדין.
אם כך, ככלל, מועד ביצועו של עונש מאסר שהטיל בית המשפט על אדם שהורשע הינו מיד עם מתן גזר-הדין. זאת לאור הכלל המשפטי שנקבע בבית המשפט העליון לפיו "אין מעכבים ביצוע עונש מאסר בפועל, אלא אם בית המשפט קבע אחרת, וזאת בנסיבות מיוחדות המצדיקות דחייה".
השיקולים אותם ישקול בית המשפט בבואו לקבל החלטה מעין זו כוללים, בין השאר, התחשבות בחומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורך תקופת המאסר בפועל; סיכויי הערעור ורצינות הטענות; עברו הפלילי של הנאשם; התנהגותו במהלך המשפט ונסיבותיו האישיות של הנאשם.
סוגיה זו היא שאלה בעלת חשיבות כללית בתחום ההליך הפלילי; היא מתעוררת ונדונה על דרך השיגרה בפני בתי-המשפט, ומטבע הדברים היא נוגעת לציבור רחב של נאשמים.
הגישה בסוגיה זו צריכה להתחשב במכלול האינטרסים והשיקולים הרלוונטיים וליתן להם את המשקל היחסי ההולם. נקודת המוצא היא כי על בית-המשפט להפעיל את שיקול-דעתו באופן המביא בחשבון את האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של המאסר, אך עליו להקפיד כי מימוש אינטרס זה איננו פוגע בנידון ובזכויותיו במידה העולה על הנדרש.
אינטרס ציבורי
הכלל הנהוג בשיטת המשפט הישראלית בכל הנוגע לעיכוב ביצוע עונש מאסר הוא כי חרף האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של העונש, מסור בידי בית-המשפט שיקול דעת כדי להבטיח כי מימושו של אינטרס ציבורי זה לא יפגע בנאשם ובזכויותיו במידה העולה על הנדרש.
אין ספק כי הכלל הרחב בדבר ביצוע מיידי של עונש המאסר נשען על האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית של החוק. לאינטרס זה היבטים מספר: ראשית, שחרור אדם שהורשע בעבירה פלילית עלול לסכן את שלום הציבור וביטחונו; שנית, שחרור אדם שנגזר דינו למאסר עלול לסכל את ביצוע גזר-הדין בשל הימלטות הנידון מהדין, ובנסיבות מסוימות של ערעור תלוי ועומד עשוי להתקיים גם חשש לשיבוש הליכים מצדו.
ואולם, גם כאשר מעוכב הביצוע, ההנחה היא שמדובר במי שבאותה עת היה אמור להתחיל בריצוי עונשו, ועל כן, אין להניח כי הוא יוכל להמשיך בשגרת חייו ללא הפרעה, ויש לתת משקל לאינטרס הציבורי במובנו הרחב.
בית משפט העליון עמד לא אחת על כך שיציאתו את הארץ של מי שהורשע בדין תתאפשר רק במצבים "חריגים ומיוחדים" שבהם נמצא צורך "אישי-אנושי" מיוחד. מדובר בעניינים דחופים ביותר, בעיקר בנושאים רפואיים. בהקשר זה נקבע כי "יציאה לחו"ל לצרכי עסקים אינה עונה בדרך כלל על המבחן של 'צורך אישי-אנושי מיוחד', ואינה גם בגדר מקרה 'נדיר ומיוחד'". אולם, ניתן למצוא בפסיקה דוגמאות למקרים שבהם הותר למי שהורשע בדין לצאת את הארץ למטרות עסקים, אך אלה היו בעיקר מקרים חריגים בעלי אופי חד-פעמי.
הטעמים התומכים בהגבלת היציאה מן הארץ בשלב זה אינם נוגעים רק לחשש מפני הימלטות, אלא גם לאמון הבסיסי בהליך הפלילי, שבו יש להכרעת דין מרשיעה משמעות מעשית וערכית.
עיכוב ביצוע עונש מאסר אגב ערעור
על מנת שלא לפגוע במימוש המעשי של זכות הערעור הוכרה האפשרות של דחיית הביצוע במקרים מתאימים, עיקרון המיושם בהתאם להלכה העקרונית שנקבעה בעניין שוורץ (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, (2000)).
בצד הכלל – ביצוע מיידי של עונש המאסר – הכירה הפסיקה ביוצא מהכלל המתקיים בנסיבות "מיוחדות" או "יוצאות מגדר הרגיל" שבהן יהיה מוצדק לעכב את ביצוע עונש המאסר על-אף השיקולים האמורים. כך כאשר ההרשעה היא בעבירה שאינה חמורה או שנסיבות ביצועה אינן חמורות; כאשר תקופת המאסר אשר הושתה על הנידון היא קצרה ביחס לפרק הזמן שבו צפוי הערעור להתברר, וקיים חשש כי עד להכרעה בערעור ירצה הנידון את כל עונשו או חלק ניכר ממנו, וכאשר קיים סיכוי בולט כי המערער יזכה בערעורו בשל עיוות הניכר לעין על פני הפסק. בדרך-כלל, העובדה שהמבקש היה משוחרר בערובה עד שנגזר דינו, זה שלא נשקפה ממנו סכנה רצינית לשלום הציבור או נסיבות אישיות קשות – כל אלה לא הצדיקו את עיכוב הביצוע. לצד הגישה המקובלת ביחס לעיכוב ביצוע עונש מאסר בתקופת הערעור התפתחה במשך השנים גישה שונה, הנוטה להגמיש את התנאים לעיכוב הביצוע עד להכרעה בערעור שהגיש הנידון.
הנימוק העיקרי לאי-דחיית ביצוע המאסר עד לבירור הערעור היה כי עם הרשעת הנידון בעבירה שבה הואשם, פוקעת חזקת החפות שממנה נהנה הוא עד אותה עת. נימוקים נוספים היו קיומה של הכרעה שיפוטית מוסמכת השוללת את חירותו של הנידון, העומדת בתוקפה ובחזקת כשרותה כל עוד לא שונתה על-ידי ערכאת הערעור; החשש לפגיעה בביטחון הציבור אם ישוחרר הנידון במהלך תקופת הערעור והאינטרס הנעוץ באכיפה אפקטיבית של הדין הפלילי ובהרתעת עבריינים פוטנציאליים.
לסיכום,
חרף השיקולים והאינטרסים השונים המעורבים בסוגיית עיכוב הביצוע, יש לזכור כי אין המדובר ברשימה סגורה, וכי כל תיק פלילי עומד בפני עצמו. על כן מומלץ לפנות לעורך דין פלילי העוסק בתחום.
דברים אלו מובאים באדיבותו של עו"ד פלילי בנימין בן נתן.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
