הגנה עצמית דגשים וחידושים
ככלל, חוק העונשין קובע שאלימות המופעלת ע"י אדם כלפי אדם אחר, לעולם תהיה עבירה פלילית שבגינה אותו אדם יואשם וייענש על פי הקבוע בחוק ועל פי נסיבות המקרה. אך מהו הדין כאשר הפעלת האלימות הייתה נראית לאותו אדם הכרחית? מה החוק קובע כאשר אדם הפעיל אלימות כלפי אחר כיוון שהרגיש מאוים ממנו או בסכנה מוחשית?
חוק העונשין טומן בתוכו חוקים המהווים קווים מנחים למקרים אלו, בהם לאדם ישנו סייג מאחריות פלילית וזכותו להגן על עצמו בכל דרך אפשרית. ואולם חשוב להדגיש שלא בכל מקרה שבו אדם הותקף עומדת לו הזכות להשיב בתקיפה משלו ולטעון לזכות ההגנה העצמית. מהי הגנה עצמית בדיוק? ומתי קמה הזכות לטעון להגנה עצמית? על כך המאמר הבא.
"הבא להורגך השכם להורגו"
סעיף 34י לחוק העונשין קובע שאדם לא יישא באחריות פלילית למעשה שנדרש לעשות באופן מידי כדי להתגונן מפני תקיפה שלא כדין. החוק ממשיך ומסביר כי על התקיפה להיות כזאת אשר נשקפת ממנה סכנה מוחשית לפגיעה בחייו של אותו אדם, בחירותו, בגופו או ברכושו. לא רק זאת, החוק גם מרחיב את ההגנה וקובע שזכות זו של האדם תקפה גם במקרה בו נשקפה סכנה מוחשית לחייו, גופו, חירותו או רכושו של זולתו, ולא רק שלו. כלומר, עיגונה של זכות להגנה עצמית בחוק משקפת את הנורמות החברתיות והערכים העליונים בחברה; כל אדם זכאי לחיות מבלי שאדם אחר יפגע בחייו, גופו, חירותו או רכושו. ערכים אלו הנמנים בחוק הם עליונים ביותר והם גם נמנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל כן חוק העונשין נותן הגנה מלאה מאחריות פלילית לאדם המבקש להגן על ערכים אלו, שלו או של אדם אחר הנמצא בסכנה.
הגנה עצמית במשפט הפלילי ? לא בכל מחיר
לא תמיד קל לקבוע מתי אדם פעל מתוך הגנה עצמית ומתי לאו, בית המשפט מכריע בכל מקרה לגופו לאחר דיון מעמיק בנסיבות המקרה והשתלשלות האירועים. בית המשפט בוחן, טרם קבלת ההחלטה, מספר תנאים הנובעים מלשון הסעיף. ראשית, לשון החוק קובע שהמעשה שבחר אותו אדם לעשות היה דרוש באופן מידי; כלומר, בית המשפט יבחן האם המעשה היה דרוש באופן מידי, או שמא היה מספיק זמן כדי להגיב בצורה אחרת כדי למנוע את התקיפה, כגון: לברוח, להזעיק אנשי ביטחון וכדומה. שנית, בית המשפט ייבחן, בהתאם ללשון החוק, האם הסכנה בה היה נתון אותו אדם, היא בגדר סכנה מוחשית. בנוסף, לפי לשון החוק על התקיפה להיות לא חוקית, כלומר כאשר מדובר בהפעלת כוח חוקית, למשל מעצר חוקי של אנשי משטרה, לא ניתן לטעון להגנה עצמית. שלישית, יש צורך להוכיח שההגנה העצמית לא חרגה מתחום הסבירות ביחס למעשה שנעשה כלפי האדם שטוען להגנה עצמית.
אך מהו דינו של אדם אשר קנטר או התנהג בצורה פסולה והביא אדם אחר לתקוף אותו? סעיף 34י לחוק העונשין ממשיך וקובע סייג נוסף לזכות ההגנה העצמית. אדם אשר נהג בצורה פסולה כלפי אדם אחר, וכתוצאה מהתנהגותו הוא הותקף, לא תעמוד לזכותו טענת ההגנה העצמית במידה ותקף בחזרה. כלומר, הזכות להגנה עצמית היא לא אבסולוטית, כדי להבדיל בין הגנה עצמית לתקיפה רגילה, יש לבחון את התנהגותו של האדם שטוען להגנה עצמית; האם נהג בצורה פסולה כלפי התוקף? האם צפה שהתנהגותו הפסולה ייתכן ותוביל לתקיפה ולאלימות כלפיו? במידה שכן, לא תעמוד בפניו האפשרות לטעון להגנה עצמית.
בנוסף לתנאים אלו, סעיף 34טז לחוק העונשין קובע שאדם לא יוכל לטעון להגנה עצמית במידה והמעשה שעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה. לדוג'- פורץ אשר מהווה סכנה לרכוש בלבד, אין הצדקה להריגתו.
הרחבת הזכות להגנה עצמית במשפט הפלילי
בשנת 2008 הגיעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע פרשה מורכבת הנוגעת לזכות להגנה עצמית, פרשת שי דרומי (תפ1010/07). הפרשה עסקה בחקלאי אשר בבעלותו משק חקלאי באזור הנגב, יום אחד פרצו אל המשק שלו שני פורצים. שי דרומי, אשר נכח באותו הזמן במשק, ירה בפורצים וכתוצאה מכך פורץ אחד נהרג והשני נפצע. שי דרומי זוכה מעבירת ההריגה מטעם ההגנה העצמית. בעקבות הפרשה, סעיף החוק הנוגע להגנה עצמית תוקן, והתווסף סעיף 34י1. המרחיב את תחולת ההגנה העצמית לאדם אשר עשה מעשה שהיה דרוש על מנת להדוף אדם אשר מתפרץ או נכנס לביתו, לבית העסק שלו או למשק החקלאי המוגדר שלו, או של זולתו.
אמנם, גם במקרים מסוג אלו, זכות ההגנה העצמית היא לא טוטאלית. חוק העונשין קובע תנאי סף על מנת שאדם יוכל לטעון לטענת הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מוגדר. סעיף 34י1(ב) קובע שני סייגים; ראשית, המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין. לדוג'- הריגת קטין לא חמוש אשר נכנס לבית המגורים אך לא היווה סכנה ממשית לחייו של בעל המגורים. שנית, אדם אשר הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה של אדם אחר לביתו, בית העסק שלו או למשק החקלאי המוגדר שלו, ואותו אדם צפה שהתנהגותו הפסולה עלולה לגרום להתפתחות הזו. לדוג'- אדם אשר נטל רכוש מאדם אחר ונמלט לביתו על מנת להסתתר מפניו.
סיכום:
השמירה על המרחב הפרטי של האדם הינה זכות יסוד, לאדם קיימת הזכות לשמירה על גופו, רכושו שלו או של זולתו, ואף המחוקק מכיר בכך. ואולם, זכות זאת אינה מוחלטת ובית המשפט בודק כל מקרה על פי נסיבותיו. במידה והינך סבור כי אתה עומד בקרטריונים שנקבעו לצורך השימוש בהגנה עצמית. מומלץ כי תתייעץ עם עורך דין פלילי מוקדם ככל האפשר ובטרם מסירה של גרסה במשטרה.
