כאשר עבירה פלילית נעשית ע"י אדם מבוגר, החברה באופן טבעי הרבה פחות סבלנית כלפיו. כאשר עבירה פלילית נעשית בידי קטין, התפיסה הרווחת היא שאת הקטין עוד אפשר לשקם ולהסיט לדרך הישר. כפועל יוצא, גם הדין הפלילי ודיני המעצרים בעניינם של קטינים גמישים יותר, ופטרוניים יותר. אז מה בעצם קובע החוק בכל הנוגע למעצר של קטינים? על כך במאמר הבא.

ההליך הפלילי, מורכב למעשה משני מישורים. המישור הראשון הוא שלב החקירה. תכליתה של החקירה היא למעשה לאתר את מי שחשוד בביצוע עבירה פלילית, ולהביאו לידי משפט פלילי. המישור השני הוא שלב המשפט הפלילי, אשר במסגרתו יקבע בית המשפט על סמך ממצאי החקירה הפלילית, האם הנאשם אשם בביצוע עבירה או שמא הוא זכאי. במסגרת המשפט הפלילי, ישנו הליך מקביל, שיש לו השלכות אקוטיות על המשפט הפלילי לגופו, ועל חייו של הנאשם. הליך זה נקרא "מעצר עד לתום ההליכים". מהו למעשה מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים? מה הדין לגביו? על כך, במאמר שלהלן.

חיסיון הוא כלי אשר נועד למנוע חשיפה של מידע מסוים בפני הערכאה השיפוטית. גילוי האמת במשפט הפלילי הוא עקרון חשוב מאוד הן לפרט המתדיין והן למען שמירה על האינטרס הציבורי, החיסיון מהווה חריג לחובת גילוי האמת במקרים בהם האינטרס של שמירת המידע כחסוי גובר על עקרון גילוי האמת כגון שיקולים ביטחוניים, שלום הציבור, חופש העיתונות והיוועצות חופשית עם עורך דין.

בכתב אישום יוחסו לנאשם ולשני תאגידים הנשלטים על ידו, מספר רב של מקרים בהם הוא הוציא לכאורה חשבוניות מס פיקטיביות, אשר למעשה לא שיקפו נכונה את התמורה אותה הוא קיבל. כן, יוחסו לו עבירות של ניהול פנקסים כוזבים. לפי כתב האישום, מדובר בעבירות של מאות מיליוני שקלים, ועבירות שונות ומתוחכמות. בד בבד, הוגשה נגדו מעצר עד לתום ההליכים. נעיר כי העבירות המיוחסות, נעשו מתוקף היותו של העורר סוחר דלק. עסקינן בעמ"ת 11433-10-15 ביטון נ' מדינת ישראל.

בית משפט השלום בחדרה קבע שתושב חדרה המואשם בביצוע עבירות מין חמורות בשתי נשים שונות בהפרש של שנה בלבד, ישוחרר למעצר בית.

בחודש מאי האחרון הוגש לבית המשפט כתב אישום חמור כנגד בני זוג שביצעו מעשים מגונים חמורים בביתה של האישה במשך למעלה מ-15 שנים, עד שלבסוף זו הרתה וילדה בן אותו גידל הזוג בביתם. בנוסף, ביצע הגבר מעשים מגונים בבנותיה של בת זוגו, בידיעתה ובהסכמתה. לאחר הגשת כתב האישום, נעצרו הנאשמים והובלו למעצר עד תום ההליכים. ערעור לבית המשפט העליון לשחרורם למעצר בית לא התקבל.

בית המשפט דן לאחרונה במקרה בו נעצר אדם בחשד לביצוע עבירת ניסיון רצח. העצור אשר היה אסיר בתיק אחר ביקש בבית המשפט לשחרורו מהמעצר ולהשאירו בסטאטוס של אסיר. בית המשפט השלום, דחה את בקשתו והאריך את מעצרו בפעם הראשונה. לאחר מספר ימים הוגשה בקשה נוספת להארכת מעצרו במטרה למצות את הליכי החקירה. ביהמ"ש קיבל את בקשתו של עו"ד ניל סיימון ושיחרר את העצור לריצוי המשך מאסרו.

בית משפט השלום בראשון לציון מורה על שחרורו של נאשם אשר ניהל מערכת יחסיים מינית עם קטין מתחת לגיל 16 בהסכמה, וזאת מבלי ששרות המבחן יידרש לבחינת החלופה שהוצעה על ידי הנאשם.

בית המשפט המחוזי מקבל טענת ב"כ הנאשם, עו"ד עדי כרמלי, בדבר הגנה עצמית בעבירת הריגה ומורה על שחרור הנאשם לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני, וזאת ללא שנדרש לקבל תסקיר מעצר בעניינו

בית המשפט המחוזי דוחה ערר שהגישה המאשימה על החלטת בית המשפט השלום לשחרר שלושה נאשמים בעבירות אלימות קשות, וזאת משום שיש ליתן משקל ל"מקבילית הכוחות" בין עוצמת הראיות לבין הפגיעה בחירותם של הנאשמים

בית המשפט השלום בפתח תקווה מורה על שחרור נאשם, שדקר את אחיו, לחלופת מעצר ובד בבד מתיר יציאתו לעבודה, וזאת בניגוד להמלצת שרות המבחן

בית המשפט השלום בראשון לציון מורה על שחרורו של נאשם בעבירות פציעה, איומים ותקיפה כלפי רופאה, וזאת נוכח חולשה מסוימת בעבירת התקיפה ונוכח העדר עבר פלילי בעבירות אלימות

בית המשפט העליון מקבל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, ומורה על שחרורו של נאשם, שהואשם יחד עם אחרים, בעבירת ניסיון שוד ועבירות נלוות

בית המשפט השלום בפתח תקווה נעתר לבקשת עו"ד יורי קורנברג ומורה על שחרור חשוד, הנחשד בעבירות אלימות קשות, כבר בהארכת המעצר הראשונה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב מורה על שחרור נאשם בעבירה של ייבוא סמים לישראל, בכך שבית המשפט מקבל טיעוני עו"ד קובי מרגולוב לעריכת האבחנה בין הנאשם אותו מייצג לבין הנאשם האחר

 בית המשפט השלום בראשון לציון משחרר שני נאשמים בעבירות גניבת רכב ועבירות נלוות, וזאת ללא שנדרש לתסקיר מעצר מאת שרות המבחן

בהמשך כאשר הגיעו השוטרים איים כי יהרוג אותה בנוכחותם. בית המשפט השלום בפתח תקוה, כב' השופט עודד מורנו, נעתר לבקשתו של עו"ד יורי קורנברג ומורה על שחרור נאשם בעבירות אלמ"ב וזאת ללא קבלת תסקיר מעצר

בית המשפט המחוזי מרכז מאמץ את עמדתו של עו"ד עדי כרמלי ומורה על שחרור נאשם בעבירות של ייבוא סם מסוג MDMA  במשקל של כ-3 ק"ג לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני

בית המשפט המחוזי בתל אביב מקבל את עמדתו של עו"ד עדי כרמלי וקובע כי כנגד אחד מהנאשמים שהוגש כנגדם כתב אישום בגין שוד אלים של חנות תכשיטים בכיכר המדינה, אין ראיות אף לא לכאורה ומורה על ביטול כל התנאים המגבילים כנגדו.

לנאשם יוחסו 30 - עבירות של סחר בסמים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, באופן חריג בתיקים מסוג אלו בית המשפט מקבל את עמדתו של עו"ד איציק שדה ומורה על שחרורו של הנאשם.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע מקבל את עמדתה של עו"ד שרית עוז ומורה על שחרורו של הנאשם למעצר בפיקוח אלקטרוני בבית הוריו, וזאת למרות קיומן של ראיות לכאורה ועילת מסוכנות

בית המשפט השלום בתל אביב מקבל את עמדתו של עו"ד אמיר נבון ומורה על בחינת שחרורו של נאשם שהואשם בשתי עסקאות של סחר בסמים בהיקפים גדולים וזאת בשל היכרות המוקדמת של הנאשם עם הסוכן וזאת על אף עברו הפלילי מכביד ובטרם קבלת תסקיר

בית המשפט המחוזי בבאר שבע מקבל את עמדתן של עו"ד שרית עוז ועו"ד גילת וקסלר ומורה על קבלת תסקיר שיבחן שיחרורו באיזוק אלקטרוני של נאשם בעבירות זיוף ומרמה בהיקפים גדולים ושע"פ התביעה נעשה בצורה "שיטתית, מתוחכמת, ובהיקף כספי גדול"

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדתו של עו"ד עדי כרמלי והורה על שחרורו ממעצר של נאשם בעבירות של סחר בסמים, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים. הנאשם ישהה במעצר בית בפיקוח הוריו

כאשר אדם נעצר, אך טרם הוגש נגדו כתב אישום, בית המשפט יכול להאריך את מעצרו או לצורכי חקירה או מחשש לפגיעה בביטחון המדינה או הציבור בשלושים ימים סך הכל, אך לא יותר מחמישה עשר ימים בכל פעם. עם זאת, כאשר חלפו שלושים ימים, או אם לא חלפו שלושים ימים אך הסתיימה החקירה הפלילית ולא מתקיימת עילת מעצר להמשיך להחזיק את החשוד ללא כתב אישום, אזי ככל שבכוונת המדינה כן להגיש כתב אישום נגד חשוד וככל שהמדינה סבורה כי ברצונה לעצור את החשוד עד לתום ההליכים בהמשך הדרך, אז המדינה יכולה לבקש להאריך את מעצרו של החשוד עד חמישה ימים, אך ורק ככל שהיא תגיש "הצהרת תובע". 

דהיינו, מדובר בהצהרה מטעם תובע שקיימות ראיות לכאורה נגד החשוד, ולכן מתבקש בית המשפט לעצור את החשוד על מנת שהמדינה תוכל להגיש כתב אישום, ואז במקביל להגיש בקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים

בעת החלטה בדבר מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים של הנאשם, נדרש בית המשפט לבחון שלושה אלמנטים: קיומן של ראיות לכאורה; קיומה של עילת מעצר; וקיומה של חלופת מעצר מתאימה בנסיבות העניין. קרי, תנאי בסיסי להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים כנגדו הינו קיומן של ראיות לכאורה.

בהתאמה, סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, קובע כי בית המשפט לא יורה על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים אלא אם נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו. מפסיקת בית המשפט עולה כי קיים הבדל מהותי בין 'ראיות לכאורה' הדרושות למעצר עד תום ההליכים, לבין 'ראיה רגילה' הדרושה להרשעה או לזיכוי.

בפרשת זאדה קבע בית המשפט העליון כי 'ראיה לכאורה' היא 'ראיה גולמית' ש'טרם עברה את כור ההיתוך של ההליך הפלילי'. דהיינו, מדובר בראיות גולמיות שבמידה ובית המשפט יתן להם את כל המשקל, יהיה בהן כשלעצמן, להביא להרשעתו של נאשם. משמעות הדבר היא שבית המשפט אינו בוחן כרגע את אמינות הראיות שהוצגו בפניו, אלא מתמקד בכך שבאם ינתן לראיות אלו אמון מלא יהיה בהן להביא לכדי הרשעתו של הנאשם.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים

ראיות חפציות

הן ממצאים הנאספים מזירות עבירה. בעזרתן ניתן לקשור בין זירות עבירה שונות או לקשור בין זירת העבירה לבין חשוד. לעתים, ניתן להגיע אל החשוד רק באמצעות ראיות חפציות שנאספו מזירת העבירה.

בעזרת הראיות החפציות ניתן גם להסיר חשד מאדם ולשלול את הקשר שלו לזירת העבירה. הראיות החפציות נאספות בדרך כלל על ידי חוקרי זירה ומומחי המעבדות הניידות המגיעים לזירות העבירה ומחפשים ממצאים, סימנים או עקבות שהותירו מבצעי העבירה בזירה.

ראיה ישירה- ראיה המוכיחה במישרין "עובדה" מן העובדות השנויות במחלוקת.

ראיה נסיבתית- ראיה המוכיחה קיומה של "נסיבה", על -פיה ניתן להסיק את דבר קיומה של "העובדה" הטעונה הוכחה. בהליך פלילי , ניתן לקבוע ממצא על יסוד ראיה נסיבתית רק אם ממצא כזה מתחייב מתוך הנסיבה כמסקנה אחת ויחידה, תוך שלילת תיזות המצביעות על חפות הנאשם. בית המשפט ישיב לשאלה זו לפי מבחני ההיגיון, השכל הישר ונסיון החיים.

נטל הבאת הראיות

החובה מוטלת על בעל דין להביא את ראיותיו. בהליך פלילי, הנטל החל על התביעה הוא להביא חומר ראיות שיש בו משום ראיה לכאורה להוכחת האשמה, שאחרת אין הנאשם חייב להשיב לאשמה, ויש לזכותו כבר בתום פרשת התביעה. אם התביעה עמדה בנטל הבאת הראיות לכאורה, עובר נטל הבאת הראיות לנאשם עם תחילתה של פרשת ההגנה.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

בפתח משפטו של נאשם אשר הועמד לדין פלילי (מה שנהוג לכנות "הקראה"), עליו להשיב לכתב האישום ולמסור באם הוא מודה בכתב האישום, בעובדות ובסעיפי האישום המיוחסים לו, או שהוא כופר בעובדות ובאישומים שבכתב האישום.

במידה והנאשם כפר בכתב האישום, בכל העובדות או בחלקן, מתחיל שלב הבאת הראיות שבמהלכו התביעה מנסה להוכיח את המיוחס לנאשם בכתב האישום. צריך לזכור, כי נטל ההוכחה חל על התביעה, ועליה להוכיח מעל לספק סביר את אשמת הנאשם. משכך, התביעה היא זו שמביאה את ראיותיה ראשונה, שלב זה נקרא "פרשת התביעה".

בתום "פרשת התביעה" (לאחר שהתביעה מסיימת להביא את כל עדיה) ולאחר שהתביעה מצהירה ("אלה עדי"), יכול הנאשם להעלות טענת ״אין להשיב לאשמה״ (no case to answer), כאשר לטענתו לא הוכחה האשמה אף לא לכאורה. דהיינו, גם אם יינתן בשלב זה אמון מלא לראיות התביעה, אזי לא ניתן יהיה להוכיח אף לא לכאורה את אשמת הנאשם. כך בעצם מתייתר הצורך בפרשת ההגנה (השלב שבו הנאשם מעיד ויוכול להביא את עדי ההגנה במידה ויש). 

סעיף 158 לחוק העונשין קובע "נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפטאת הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו" - לאחר שנתן לתובע להשמיע דבריו בעניין......".

לאחר שהנאשם מודיע שבכוונתו לטעון ש"אין להשיב לאשמה", הוא מעלה את טיעוניו בפני בית המשפט, ויכול להפנות לדברי עדים שכבר העידו, מוצגים שהוגשו לבית המשפט ולהעלות טענות משפטיות תוך הפנייה לחוק ולפסיקה. לאחר מכן, זכות התביעה להשיב ולטעון בפני בית המשפט מדוע יש ראיות לכאורה מספיקות להרשעה כבר בשלב זה ויש להמשיך לשמוע את פרשת ההגנה. לאחר הטיעונים בית המשפט יכול בהחלטה מנומקת לזכות את הנאשם ואז למעשה ההליך הפלילי מסתיים. ולחילופין, בית המשפט יכול לקבוע כי יש די ראיות לכאורה בשלב זה ועל ההגנה להביא את עדייה וראיותה. 

יודגש, כי קביעת בית המשפט שיש ראיות לכאורה, אין פירושה הרשעת הנאשם, ועדיין עומדת לנאשם הזכות לנסות להוכיח את חפותו באמצעות קיום "פרשת ההגנה" (בחירת הנאשם להעיד במשפט והבאת ראיות ועדים נוספים במשגרת פרשת ההגנה).

ניתן לומר שיש שני שלבים בהם בית המשפט נדרש להעריך את הראיות בתיק.

השלב הראשון הוא כאמור במצב של אין להשיב לאשמה, בו הבדיקה היא בסיסית וכמעט טכנית – האם יש "תשתית לכאורית" לפיה ניתן יהיה להרשיע בסוף המשפט.

השלב השני הוא במעמד הכרעת הדין, שם הבדיקה איכותית פנימית של הראיות עצמן, כאשר נדרשת קביעה לגבי כל עובדה האם הוכחה ברמה הנדרשת. ובסופו של דבר באם אשמתו של הנאשם נקבעה "מעבר לספק הסביר".

למאמר המורחב על שלבי ההליך הפלילי לחץ כאן. 

מעצר עד תום ההליכים מעוגן בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

בשונה ממעצר ימים שננקט כנגד חשוד, טרם הגשת כתב אישום. בקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת במעמד הגשת כתב האישום או לאחריו, כאשר החשוד עובר לסטטוס של נאשם.

מעצר עד תום ההליכים נחשב לצעד חמור שננקט נגד נאשם בשל העובדה כי צעד זה פוגע בחירותו עוד בטרם הוכחה אשמתו. נוכח חומרתו של צעד זה, החוק קובע תנאים שבהתקיימותם בלבד יהיה רשאי בית המשפט להחליט בדבר מעצר עד תום ההליכים:

עילת מעצר – על התביעה להוכיח כי קיימת עילה למעצרו של הנאשם. למשל: סכנה לציבור, התחמקות מהדין, חשש מפני שיבוש הליכי משפט. עבירות מסוימות מקימות עילת מעצר סטטוטורית שבעצם מייתר את הוכחת קיומה על ידי התביעה. למשל, בעבירות סמים.

ראיות לכאורה – קיומו של בסיס עובדתי וראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם והרשעתו בדין.

בחינת חלופת מעצר – האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת שפגיעתו בנאשם פחותה.

ייצוג – כלומר, שנאשם יהיה מיוצג על ידי סניגור.

על פי דו"ח פעילות לשנת 2013 של הסניגוריה הציבורית באותה שנה בית המשפט הורה על 20,082 מעצרים עד תום ההליכים.

שופטי העליון היו חלוקים לגבי היקף השימוש במעצר עד תום ההליכים. מחד, ישנה הדעה האומרת שיש להורות על מעצר עד תום ההליכים רק כאשר אין מוצא אחר והשימוש בכלי זה יעשה רק במקרים מיוחדים וחריגים. מאידך, ישנה הדעה הסוברת כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לא נועד רק על מנת להגן על נאשם אלא גם על קורבנותיו. הרוב, תומכים בעמדה השניה.

למאמר מורחב בנושא - מעצר עד תום ההליכים.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי