מילון מונחים פלילי
תוצאות חיפוש עבור "מאסר על תנאי"
הדחת קטין לשימוש בסמים הינה העבירה החמורה ביותר שקיימת בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
סעיף 21 לפקודה מגדיר אדם כמבצע העבירה אם עשה אחד מאלה: נתן סם מסוכן לקטין; משדל קטין להשיג סם מסוכן, או להשתמש בו; ובהיותו אחראי על קטין, לרבות הורה וכל מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו, מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
קטין לעניין זה הוא אדם שטרם הגיע לגיל 18. על פי הפקודה, בגין עבירה זו על בית המשפט להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל של עד 25 שנות מאסר, ללא שיקול דעת בנושא כולל היעדר האפשרות להסתפק במאסר על תנאי.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות סמים
כאשר בית המשפט משית על נאשם צו עבודות של"צ (שירות לתועלת הציבור), על הנאשם לבצע העבודות עד שנה, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 71ב לחוק העונשין "תוקפו של צו עבודות של"צ לא יעלה על שנה אחת". במקרה בו חלפה כבר יותר משנה מאז שניתן נגד הנאשם צו עבודות של"צ, ושירות המבחן לא עתר לבית המשפט להאריך את הצו, ניתן לקבוע שצו עבודות השל"צ פקע תוקפו, שכן חלפה יותר משנה והוא לא הוארך. למעשה מדובר במספר שעות "התנדבותיות" של שירות לתועלת הציבור.
במקרים בהם הנאשם לא משתף פעולה ולא עומד בתנאי המבחן, שירות המבחן הוא זה שמדווח לבית המשפט באם הנאשם הפסיק או סרב לבצע את השל"צ, ובהתאם לכך מבקש לקיים דיון מחודש בעניינו ולהפקיע את צו המבחן. אם בית המשפט מחליט לבטל את עונש השל"צ אזי הוא גוזר עונש חלופי אחר, בד"כ יהא זה קנס, מאסר על תנאי או עבודות שירות למעשה זה יכול להיות כל עונש שהיה בית המשפט מוסמך לגזור על הנאשם מלכתחילה.
אולם, בטרם ישית בית המשפט עונש חלופי על הנאשם, עליו לברר אם השופט שנתן את גזר הדין בעונש של צו של"צ, הזהיר את הנאשם כחוק על התוצאות האפשריות של הפרת צו השל"צ כמתחייב בהוראת סעיף 71א(ה) לחוק העונשין. ועל האפשרות לגזור את עונשו של הנאשם מחדש במידה ולא יבצע את שעות השל"צ. ככלל, ככל שקיים ספק אם בית המשפט הבהיר לנאשם ו/או הזהיר אותו על התוצאות האפשריות של הפרת צו השל"צ, אין אפשרות להטיל עליו עונש נוסף אחר במקום עבודות השל"צ.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
סעיף 72 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובע כי בית המשפט רשאי להטיל על אדם שהורשע התחייבות להימנע מעבירה, תוך תקופה שיקבע בית המשפט.
על פי נוסח הסעיף, "בית-המשפט שהרשיע אדם רשאי, נוסף על העונש שהטיל, לצוות שהנידון ייתן התחייבות להימנע מעבירה תוך תקופה שיקבע בית-המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות תהיה בסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון, ותהיה בערבים או בלי ערבים, הכל כפי שיצווה בית-המשפט".
ההתחייבות היא בסכום כסף נתון, אשר על הנידון לשלמו. אם התחייבותו תופר, כאילו היה זה קנס שהוטל כעונש נוסף בשל העבירה הקודמת. מדובר בקנס על תנאי שהופך לקנס בפועל, אלא שהקנס על תנאי, להבדיל ממאסר על תנאי, צריך להיות נוסף על כל עונש אחר, ואינו יכול לעמוד ברשות עצמו. מלבד האמור, מדובר בעונש מותנה לכל דבר, ההופך לעונש בפועל עם היווצרות ריבוי העבירות בתקופת ההתחייבות, שהיא בעצם תקופת התנאי.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
אם בית המשפט הרשיע נאשם, הוא ידון בעונש המגיע לנאשם בגין העבירה בה הורשע. "עונש" בהליך הפלילי יכול להיות קל, בדמות קנס, או מאסר על תנאי. מנגד, עונש יכול לבוא גם לידי ביטוי במאסר מאחורי סורג ובריח.
סעיף 51ב לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 הוא אשר מסדיר את נושא עבודות השירות. אם בית המשפט סבור כי יש מקום לבחון רצוי מאסר בעבודות שירות, או אז לרוב, בשלב הטיעונים לעונש, הוא יורה על קבלת חוות דעת מהממונה על עבודות שירות (קצין בשירות בתי הסוהר). הממונה יראיין את הנאשם, ויקבע האם הוא כשיר לביצוע עבודות כגון אלו. כמו כן, לשם ביצוע עבודות שירות, על הנאשם גם להסכים לכך (לעיתים נאשמים מעדיפים פשוט לשבת בכלא, ולא לבצע עבודות שירות).
ב-3 ביולי 2018, אישרה וועדת החוקה, חוק ומשפט בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק העונשין (נשיאת מאסר בעבודות שירות - הוראת שעה), התשע"ז-2016. על פי הצעת החוק, בסעיף 51ב(א) שצוין לעיל, המילים "שאינה עולה על שישה חודשים" יוחלפו במילים "שאינה עולה על תשעה חודשים". המשמעות היא, שתקופת המאסר המירבית שניתן היה להמיר לעבודות שירות הייתה 6 חודשים. כיום, בית המשפט מוסמך להמיר תקופת מאסר של עד 9 חודשים לריצוי בעבודות שירות.
הצעת החוק הממשלתית מוזגה עם הצעת חוק פרטית של ח"כ אחמד טיבי, במטרה להרחיב את השימוש בחלופה של עבודות שירות. הצעת החוק שהובאה כהוראת שעה תהיה תקפה לשנתיים אשר במסגרתן, יישום החוק ילווה במחקר שמטרתו יהיה לבחון את השפעות התיקון כולל האפשרות לקיצור שליש. ולבסוף יוחלט האם להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה.
ככל שנקבע שנאשם ירצה עבודות שירות, והנאשם לא ביצע אותן, או לא הגיע לבצען במשך תקופה, או שהתנהגותו המשמעתית לא הייתה ראויה, אז יכול בית המשפט לקבוע על הפקעת עבודות השירות. המשמעות היא שהנאשם ירצה את המשך עונשו מאחורי סורג ובריח.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
יש שלושה סוגים של מאסר. הסוג הראשון הוא המוכר ביותר, והוא מאסר בפועל, דהיינו מאחורי סורג ובריח. הסוג השני הוא מאסר בפועל המרוצה בדרך של עבודות שירות, והיא יכול להיגזר כאשר בית המשפט מטיל עונש מאסר בפועל של עד חצי שנה. אז העונש מתבצע בדרך של עבודות יומיות, שבסופן הנאשם חוזר לביתו. הסוג השלישי, הוא מאסר על תנאי. כלומר, בית המשפט יכול לקבוע שנאשם לא ייכנס למאסר בגין העבירה הספציפית, אך אם בפעם הבאה יבצע עבירה דומה, אז הוא ייכנס למאסר לתקופה מסוימת, שלא תהיה נמוכה משנה אך לא תהיה גבוהה משלוש שנים.
לעיתים, כאשר בית המשפט מטיל מאסר על תנאי, ולאחר מכן הנאשם נתפס באותה עבירה, אז יכול בית המשפט להפעיל למעשה את מאסר התנאי הקבוע, אך גם במקרים כאלו, יש לבית המשפט סמכות להאריך את התנאי, במקרים מיוחדים שמצדיקים זאת (כמו לדוגמא, בהתקיימן של נסיבות אישיות מיוחדות).
דברים אלו מובאים באדיבותו של עו"ד פלילי בנימין בן נתן. אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
הפרעה לשוטר הינה עבירה פלילית המעוגנת בשלושה סעיפים עיקריים בחוק העונשין.
סעיף 273: "התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים".
סעיף 274: התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו - מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:
(1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו
(2) היה מזויין בנשק חם או קר;
(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים
סעיף 275: "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".
מטרות סעיפים אלו היא להגן על השוטרים ויכולתם למלא את תפקידם. יש לשים לב כי החוק לא מגן רק על השוטרים אלא גם על כל אדם אחר העוזר לשוטר למלא את תפקידו.
מערכת המשפט רואה בחומרה רבה עבירה על כל אחד מהסעיפים הללו ועל כן, בצידן נקבע עונש מאסר מקסימאלי ועונש מאסר מינימלי. עם זאת, בית המשפט יטיל עונש מאסר בפועל בעבירות אלה לעיתים רחוקות, וברוב הפעמים יסתפק בהטלת מאסר על תנאי.
נוסף על כך, המחוקק סיפק הגנה נוספת לעובדי ציבור והיא מקבלת ביטוי בסעיף 288 לחוק העונשין- העלבת עובד ציבור: "המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים". זאת על מנת שגם עובדי הציבור השונים (לרבות שוטרים) יוכלו לבצע את תפקידם באין מפריע וללא חשש.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות אלימות
פרשת יונתן היילו היא מן המפורסמות מאחר והיא מהווה אבן בוחן ביחס לזכות להגנה עצמית בישראל. המקרה דומה במהותו לפרשת שי דרומי והפשיעה החקלאית וגם במקרה זה, הדעות היו חלוקות.
יונתן היילו נשפט בשנת 2013 ל-20 שנות מאסר בגין רצח האדם שאנס אותו, ירון איילין וכן, נפסק כי עליו לפצות את משפחתו של איילין. היילו ערער לבית המשפט העליון אשר שינה את ההרשעה בעבירת הרצח להרשעה בעבירת הריגה והעונש הופחת ל-12 שנות מאסר בפועל.
ההרשעה של היילו עוררה הדים בקרב הציבור – יש שסברו כי חיי אדם הם ערך עליון גם אם מדובר באנס ויש שתמכו בהיילו שנהג מתוך כוונה להגן על עצמו. הדבר הביא להקמת מטה מאבק למען שחרורו. למרות ש-65 חברי כנסת, אנשי אקדמיה ופעילי זכויות נשים חתמו על העצומה לחון את היילו, משרד המשפטים התנגד לה.
בשנת 2017 הנשיא נענה בחיוב לבקשת החנינה והמיר חלק מעונש המאסר של היילו לעונש מאסר על תנאי. לבסוף, שוחרר היילו ביום 23/07/19 לאחר ריצוי 8 שנות מאסר. לאחר כשנה קבעה וועדת השחרורים כי היילו הפר את תנאי מעצרו 3 פעמים ולכן הוא הוחזר לכלא להמשך ריצוי המאסר לתקופה של שנה מתוך 40 חודשים שהוגדר בהם כ"אסיר ברישיון".
כחצי לאחר שחרורו מכלא רימונים, ביום 30/11/20, יונתן היילו נמצא ללא רוח חיים בחוף נתניה. עוה"ד אלון אייזנברג, שייצג את היילו אמר: "החלום מחוץ לכלא הפך לחלום בלהות. אף אחד לא חיכה לו בחוץ, לא נעשה לו שום שיקום ולא ניתנה לו תמיכה כלכלית."
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי.
שימוש ברכב ללא רשות הינה עבירה פלילית המנויה בסעיף 413ג לחוק העונשין: הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך אליו, דינו - מאסר שלוש שנים; עושה כן ונוטש את הרכב בכל מקום אחר, דינו - מאסר חמש שנים.
בשונה מעבירת גניבת רכב, הכוונה של מבצע עבירה זו היא שימוש ללא רשות והחזרת הרכב לבעליו או נטישתו במקום אחר. כלומר, לא מדובר בשלילת קבע של הרכב אלא בשלילה "זמנית".
שימו לב כי חוק העונשין מבחין בין שתי נסיבות של ביצוע העבירה. ברישא של הסעיף מתוארת עבירה של שימוש ללא רשות ולאחר מכן, החזרת הרכב למקום ממנו הוא נלקח. בסיפא של החוק מתוארת עבירה של שימוש ללא רשות ולאחר מכן, נטישת הרכב במקום אחר ממנו הוא נלקח – עבירה חמורה יותר מזו הראשונה.
עבירת שבל"ר עושה הבחנה בין 3 מצבים:
הראשונה – כאשר השימוש ללא רשות נעשה בנסיבות שלעבריין לא היה רישיון נהיגה בר-תוקף וללא רשות בעלי הרכב. יובהר, כי אין המדובר בנהיגה ללא רישיון בתוקף בשל נסיבות טכניות למשל, אי תשלום אגרת רישיון. במקרה כזה בית המשפט כנראה יפסול את רישיונו של הנאשם ל-3 שנים, בצירוף לעונש נוסף שיטיל עליו.
השניה – כאשר השימוש ללא רשות נעשה בנסיבות שלעבריין היה רישיון בתוקף אך הוא נהג ברכב ללא רשות בעליו. במקרה כזה בית המשפט יסתפק בפסילת רישיונו של הנאשם ל - 6 חודשים במינימום.
השלישית – כאשר השימוש ברכב נעשה בהסכמת בעליו אך היה ידוע לבעלים כי הנוהג ברכב אינו מחזיק ברישיון בר-תוקף. זוהי עבירת התרת נהיגה אשר בנסיבותיה נחשבת לחמורה ביותר מאחר שלנוהג ברכב אין את הידע על מנת לתפעל אותו, מה שעולה כדי סיכון חיי אדם. במקרה כזה בית המשפט עלול להטיל מאסר על תנאי ואף מאסר בפועל מקסימלי של - 3 שנים .
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי