מילון מונחים פלילי

סעיף 390 לחוק העונשין מגדיר את עבירת הגניבה בידי עובד ציבור כעבירת גניבה בעלת חומרה יתרה, יותר מעבירת הגניבה הבסיסית, ואף יותר מעבירת גניבה בידי עובד.

היחס המיוחד לנסיבות אלו נובע בעיקר מהעובדה שיחסי האמון של כלל אזרחי המדינה בעובדי הציבור שקולים ליחסי האמון שבין האזרחים למדינה, שכן עובד הציבור אינו משמש כאדם פרטי אלא אמור לפעול למען האינטרס הציבורי ולייצג את מוסדות המדינה.

הסעיף קובע כי "עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו - מאסר עשר שנים". כמו כן, בעבירה זו לא נדרשת התקיימות של נזק או של אובדן הנכס הנגנב, אלא די בעצם נטילתו של הנכס כדי לספק את דרישת היסוד העובדתי בעבירה.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות רכוש

סעיף 288 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע עונש של שישה חודשי מאסר למי שהעליב עובד ציבור. על פי החוק, העלבת האדם יכולה להיעשות על ידי אמירה מילולית, פעולה פיזית, תנועת גוף או במעשה מסוים. עם זאת, בשל עיקרון חופש הביטוי, לא בכל מקרה בו נאמרה אמירה העלולה לפגוע, יועמד האדם לדין, ויש לבדוק האם אכן מדובר בהעלבה.

אמירה הנחשבת להעלבה הינה אמירה פוגענית, שנאמרה מספר פעמים ללא הצדקה ומטרתה לפגוע בעובד הציבור. עובד ציבור יכול להיות שוטר, שופט, פקיד במשרדי המדינה, עובד עירייה וכל אדם אחר שעובד באחד מגופי המדינה. ואולם, אין הכרח כי עובד הציבור יפגע, משמע, די בכך שבוצעה פעולת העלבה.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי.

הצורך בהגברת ההגנה על עובדי ציבור שנחשפו לפגיעות קשות הביאה בשנת 1980 לתיקון מס' 9 לחוק העונשין, אשר הוסיף לחוק הפלילי את העבירות האוסרות על הפרעה לעובד ציבור ועל תקיפת עובד ציבור. עקב הניסיון המעשי הקשה שהצטבר עם השנים בכל הקשור לחשיפתם של עובדי ציבור לפגיעות שונות במסגרת מילוי תפקידם, עלה הצורך בחיזוק מערכות ההגנה לעובדי ציבור, כדי להבטיח את כושרם למלא את תפקידם לטובת הציבור ולרווחתו.

כך עוגנה בסעיף 288א לחוק, בפרק הדן בעבירות בשירות הציבור וכלפיו, עבירה של הפרעה לעובד הציבור, המטילה עונש על מי שמפריע ביודעין לעובד הציבור במילוי תפקידו על פי דין. עבירה זו הוצבה בסמוך לעבירת העלבת עובד ציבור, באופן המלמד על תכליתן המשותפת של שתי העבירות להגביר את ההגנה על השירות הציבורי ועל עובדי הציבור המשרתים במסגרתו, מפני פגיעה.

בתי המשפט פסקו לא אחת כי יש להוקיע מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו לשם הפרעה לעובדי ציבור במילוי תפקידם, ונקבע כי "חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויות הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל באפס סובלנות".

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

עבירת מרמה והפרת אמונים מעוגנת בסעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והוא קובע כך: 

"עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מירמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".

עבירת מרמה והפרת אמונים נחקקה מתוך כוונה של שמירת טוהר המידות של עובדי ציבור ווידוא כי השלטון ומערכותיו מתנהלים באופן ראוי וערכי.

סעיף החוק מנוסח באופן כללי מאוד ומעלה שאלה ביחס לפעולות אשר יוגדרו כעבירות מרמה והפרת אמונים ואילו ייחשבו ללגיטימיות. גם בתי המשפט מבינים כי מדובר ב"סעיף סל" העלול להוביל במקרים מסוימים לזיכוי. גם אם יקבע כי פעילות עובד הציבור לא הייתה לחלוטין תקינה ולגיטימית, בית המשפט עלול לראותה כאי תקינות מנהלית או בעיה ארגונית ולא כעבירת מרמה של ממש.

כאמור, על מנת שפעולה מסויימת תיחשב למרמה והפרת אמונים יש צורך בהתגבשות של 3 יסודות:

1. עובר העבירה הוא עובד ציבור.
2. עובד הציבור ביצע את העבירה במסגרת תפקידו.
3. העבירה גרמה לפגיעה בציבור.

כאשר אנו מדברים על פגיעה בציבור, הפסיקה קבעה כי הפגיעה לא חייבת להיות חומרית (נזק כספי ישיר לציבור) ודי בכך כי עצם המעשה פגע באמון הציבור ביחס לשלטון. הכוונה היא שעבירה זו של מרמה והפרת אמונים היא עבירה התנהגותית ובחינתה היא לא ברכיב התוצאתי. הנזק מעבירה זו יכול להיות נזק מופשט כמו אבדן אמון הציבור.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

עבירות אלימות הן כינוי לערב רב של עבירות ספציפיות שקבועות בחוק העונשין, התשל"ז- 1977. החל מעבירות קלות של תקיפה ואיומים, וכלה בעבירות חמורות של שוד, או חטיפה. כשמן כן הן, עבירות שמצריכות שימוש בכוח ובאלימות (לא רק פיזית) לשם ביצוען.

להלן מספר דוגמאות לעבירות אלימות: תקיפה סתם, היא עבירה שמנויה בסעיף 379 לחוק העונשין, ודינה שתי שנות מאסר, תקיפת עובד ציבור היא עבירה לפי סעיף 382א לחוק העונשין, ודינה 5 שנות מאסר, עבירת השוד היא עבירה לפי סעיף 402 ודינה 14 שנות מאסר, ובנסיבות מחמירות (תוך שימוש בנשק) דינה 20 שנות מאסר. איומים, היא עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, ודינה 3 שנות מאסר. תקיפת שוטר, היא עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, ודינה עד 3 שנות מאסר, אך לא פחות מחודש מאסר. עבירות מין, כמו אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה, הן גם עבירות אלימות, עבירות מיתה, כלומר: רצח, הריגה גם הן עבירות אלימות.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי.

הפרעה לשוטר הינה עבירה פלילית המעוגנת בשלושה סעיפים עיקריים בחוק העונשין.

סעיף 273: "התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים".

סעיף 274: התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו - מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:
(1)  התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו
(2) היה מזויין בנשק חם או קר;
(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים

סעיף 275: "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".

מטרות סעיפים אלו היא להגן על השוטרים ויכולתם למלא את תפקידם. יש לשים לב כי החוק לא מגן רק על השוטרים אלא גם על כל אדם אחר העוזר לשוטר למלא את תפקידו.

מערכת המשפט רואה בחומרה רבה עבירה על כל אחד מהסעיפים הללו ועל כן, בצידן נקבע עונש מאסר מקסימאלי ועונש מאסר מינימלי. עם זאת, בית המשפט יטיל עונש מאסר בפועל בעבירות אלה לעיתים רחוקות, וברוב הפעמים יסתפק בהטלת מאסר על תנאי.

נוסף על כך, המחוקק סיפק הגנה נוספת לעובדי ציבור והיא מקבלת ביטוי בסעיף 288 לחוק העונשין- העלבת עובד ציבור: "המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים". זאת על מנת שגם עובדי הציבור השונים (לרבות שוטרים) יוכלו לבצע את תפקידם באין מפריע וללא חשש.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות אלימות

העלבת עובד ציבור- הינה עבירה המעוגנת בסעיף 288 לחוק העונשין הקובעת כי אדם המעליב עובד ציבור במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לעבודתו, עובר עבירה פלילית שדינה עד 6 חודשי מאסר. מטרת קיומה של עבירה זו להוות הגנה אשר ניתנת לעובדי הציבור במטרה לאפשר להם למלא את תפקידם באופן תקין וללא חשש. עובד ציבור נחשב ככזה מעצם היותו עובד אשר פועל במטרה לשרת את הציבור. למשל, שוטר, עובד עירייה, עובד בתי-המשפט, פקחי תנועה, עובדי הוראה וכד'.

החוק מגדיר כי העלבת עובד ציבור יכולה להיעשות על ידי מילים, תנועות ומעשים אחרים. בתי המשפט קבעו מבחנים שונים על מנת לבחון האם התנהגות או התבטאות כזו או אחרת מהווה העלבת עובד ציבור. למשל, ככל שהדברים שנאמרו הם אישיים יותר ומכוונים כלפי העובד כך תגבר האפשרות כי מדובר על העלבת עובד ציבור.

על פי הנחיות היועמ"ש כתב אישום בגין עבירת העלבת עובד ציבור יוגש רק במקרים קיצוניים ורק כאשר מדובר בהתבטאות חמורה אשר עלולה לפגוע באופן קשה בעובד הציבור, הן בפן האישי והן בפן המקצועי. כמו כן, הנסיבות והרקע לביצוע עבירה זו יובאו בחשבון במכלול השיקולים. התוכן המילולי של מעשה העבירה ייבחן בקפידה וככל שמדובר בהתבטאות חד-פעמית יהיה ניתן להקל במעשה. לעומת זאת, אם מדובר בסדרה של התבטאויות חמורות, יוגש כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

עבירת ההתחזות כאדם אחר (או עבירת התחזות) מעוגנת בסעיף 441 לחוק העונשין. סעיף זה הוא סעיף כללי שבו עצם ההתחזות לא מהווה עבירה פלילית, אלא הכוונה להונות באמצעות ההתחזות. כלומר, יש להוכיח כי הנאשם התחזה במטרה להונות אחרים. דינו של עובר העבירה - עד 3 שנות מאסר.

בנוסף לסעיף הנ"ל, ישנם סעיפים בחוק העונשין האוסרים התחזות בנסיבות ספציפיות יותר, למשל האיסור על התחזות לעובד ציבור (סעיף 283 לחוק העונשין) - סעיף זה, אינו דורש "כוונה להונות" אך נדרשת פעולה מסוימת מצד עובר העבירה על מנת לגבש עבירה פלילית למשל, עיכוב רכב במדים של שוטר. דינו של עובר עבירה זו - עד 3 שנות מאסר.

לפני ביטולו בשנת 2000, היה סעיף בחוק העונשין שקבע כי גבר הנכנס בבגדי אישה למקום מיוחד לנשים, עובר עבירה פלילית ודינו עד שנת מאסר.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

סעיף 280 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע עונש מרבי של עד 3 שנות מאסר לעובד ציבור המשתמש לרעה בסמכותו תוך שהוא עושה או מורה לעשות מעשה שרירותי שפוגע בזכותו של אחר.

העבירה מתקיימת גם כאשר עובד ציבור נכנס למגוריו של אדם כנגד רצונו, כשאין הדבר מותר לו לפי דין, או שלא על פי הסדרים שנקבעו לכך בדין. דוגמא לשימוש שכזה היא כאשר שוטר נכנס למערכת המחשוב של המשטרה ומעיין ברישומו הפלילי של אדם אחר, לצרכיו הפרטיים.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי.

קיימות מספר עבירות תקיפה בחוק העונשין, וביניהן, עבירת תקיפה סתם שהינה תקיפה שאינה גורמת לחבלה, המנויה בסעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ודינה מאסר שנתיים; תקיפה הגורמת חבלה ממשית, המנויה בסעיף 380 לחוק העונשין, ודינה מאסר 3 שנים; תקיפה בנסיבות מחמירות, המנויה בסעיף 382 לחוק העונשין, ודינה כפל העונש הקבוע לעבירה הבסיסית; ותקיפת עובד ציבור, המנויה בסעיף 382א לחוק העונשין, ודינה מאסר 3 שנים.

הגדרת המושג תקיפה מצויה בסעיף 378 לחוק העונשין. על פי הסעיף, המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה. כמו כן, הסעיף מגדיר מהי הפעלת כוח בהקשר זה: הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי-נוחות.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי.

עבירת התקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין, התשל״ז - 1977, הקובעת כי ״המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה״.

בהמשך להגדרה זו, מוגדרים סוגים שונים של עבירת התקיפה, דוגמת תקיפת שוטר או תקיפת עובד ציבור, כאשר עבירה של תקיפה סתם היא ברף הנמוך ביותר מבין עבירות אלו והעונש בצדה הוא עד שנתיים מאסר, ועבירה של תקיפה בכוונה מחמירה היא החמורה שבהן, ובצדה עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר.

סעיף 382 לחוק העונשין הוא שמגדיר את עבירת התקיפה בין בני זוג, וקובע מספר דרגות של חומרה. כך למשל, עבירה של ״תקיפה סתם של בן זוג בנסיבות מחמירות״ קובעת בצדה עונש כפול מהעונש הקבוע בגין עבירת התקיפה. דרגה נוספת היא ״תקיפה הגורמת חבלה של ממש״, שהעונש בצדה הוא עד 6 שנות מאסר, כפול העונש בגין עבירה של תקיפה חבלנית.

מכאן, שהמחוקק רואה בעובדה שמדובר בבני זוג נסיבה מחמירה, כאשר לעבירת התקיפה הרגילה הקבועה בחוק, מתווספות נסיבות מחמירות, אשר מביאות גם להחמרה בעונש שניתן להטיל בגינן.

תקיפת עובד ציבור זוכה לסעיף מיוחד בחוק העונשין, התשל"ז-1977, והוא סעיף 382א. על פי האמור בחוק, התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו - מאסר שלוש שנים.

המשמעות היא כי תקיפת עובד ציבור כמוה כתקיפת הרשות בה הוא עובד מכיוון שהוא מייצג אותה ופועל בשמה. לפיכך, תקיפת עובד ציבור היא חמורה יותר מתקיפה "סתם", שכן העבריין מפריע באופן אקטיבי לעובד הציבור. בנוסף, בנסיבות מסוימות, וביניהן: אם הייתה כוונה תחילה להכשיל את העובד מלבצע את תפקידו; אם נעשה שימוש בנשק חם או קר; או אם התקיפה נעשתה על ידי יותר משני אנשים, העונש בגין תקיפת עובד הציבור הינו חמש שנות מאסר.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי.