כאשר בית המשפט גוזר עונשו של נאשם לעונש מאסר של עד שישה חודשים, ישנה אפשרות לבצע את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, והכל בכפוף לחוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות.
במקרה בו החל הנאשם לרצות עונש המאסר בעבודות שירות ולא עמד בחובותיו ובתנאי עבודות השירות, יוזמן הנאשם לשימוע כדי להעלות טענותיו לפני נציב שירות בתי הסוהר או לפני סוהר בכיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר שהוסמך לכך על ידי הנציב.
הלכה למעשה, הממונה על עבודות השירות מעניק לעובד שירות מספר הזדמנויות לחזור ולבצע את עבודות השירות וזאת בטרם תועבר המלצה לנציב שירות בתי הסוהר על הפקעת עבודות השירות והמרתן בעונש מאסר בפועל מאחור סורג ובריח.
בעבר, הממונה על עבודות השירות היה ממציא הודעה לבית המשפט (שדן בעניינו של הנאשם), לפיה הנאשם לא מבצע כראוי את עבודות השירות שהוטלו בעניינו וכי בית המשפט מתבקש להורות על הפסקת עבודות השירות לאלתר. כיום, לאחר שינוי החוק, הסמכות להפקיע עבודות שירות נתונה לנציב שירות בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך על ידו לכך.
כנגד החלטת נציב שירות בתי הסוהר להפקיע עבודות שירות, יש בידי הנאשם אפשרות להגיש עתירת אסיר לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר לבית המשפט לעניינים מנהליים באותו מחוז בו יושב בית הסוהר.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, המסדירה את ענייניהם של בתי הסוהר בישראל קובעת, בין השאר, כי לכל אסיר זכות מוקנית להגיש עתירה בגין פגיעה בזכויותיו בין כותלי הכלא.
על פי הפקודה, אסיר יהיה רשאי להגיש עתירה נגד בית הסוהר או נגד המדינה, בכל עניין הנוגע למאסרו או מעצרו, כאשר העתירה יכולה להיות מוגשת על ידי האסיר עצמו או על ידי בן זוגו, או בן משפחה אחר מדרגה ראשונה. עתירת אסיר מוגשת לבית המשפט המחוזי, במחוז שבו נמצא בית הסוהר הרלוונטי. אסיר שעתירתו נדחתה, יכול להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בתוך חמישה עשר ימים מהיום שבו ניתנה ההחלטה בעתירתו. כמו כן, זכאי האסיר לייצוג על ידי עורך דין, ואף במקרים מסוימים, זכאי להיות מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית.
אסירים אומנם מרצים מאסר מאחורי סורג ובריח בשל עבירות פליליות שביצעו. אך בין אם מדובר באסיר שביצע עבירות חמורות מאוד או עבירות קלות, לכל אסיר שמורות מספר זכויות בסיסיות, הן בתור בני אדם, והן בתור אסירים. בין הזכויות השמורות לאסיר הן: קבלת מבקרים, קבלת דואר, זכות התייחדות עם בן\בת זוג, זכות לקבל מידע חיצוני (בכפוף כמובן למגבלות ביטחוניות), זכות להשתחרר ממאסר בעת ריצוי שני שליש ממנו (החלטה זו נעשית ע"י ועדת שחרורים).
עם זאת, במסגרת כותלי הכלא, הריבון הוא שירות בתי הסוהר, ומתוקף תפקידו, שמורה לקציני וסוהרי השב"ס הזכות לעיתים להגביל את זכויות האסירים, בין אם בשל בעיות משמעת, ובין אם בשל חשש ביטחוני.
לאסיר מנגד, שמורה זכות לפנות לבית המשפט המחוזי במסגרת עתירת אסיר, כאשר זכותו נפגעת. כדי להגיש עתירת אסיר יש לשאת באגרה בסך 75 ₪, ולהעבירה למפקד בית הסוהר אשר עליו מוטלת החובה להגישה. בית המשפט המחוזי במחוז בו מצוי הכלא הוא אשר ידון בעתירה, ויבחן האם הפגיעה בזכות האסיר הייתה נכונה ומידתית בנסיבות העניין או לאו.
בין העתירות הנפוצות ביותר שמוגשות ע"י אסירים, הן במקרים של פגיעה בזכות ההתייחדות, או עתירות על החלטות ועדת השחרורים שלא לשחרר אסיר עם ריצוי שני שלישים ממאסרו, ועוד.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בייצוג אסירים
